ממ"ן 13 – מבית לאומי למדינה בדרך שאלה 1:
א.      אגרת מקדונלד הייתה "פרוש מוסמך" לספר הלבן. האגרת נשלחה על ידי ראש הממשלה רמזי מקדונלד לנשיא ההסתדרות הציונית חיים וייצמן, ושוגרה ב13 בפברואר 1931 – לאחר מאורעות תרפ"ט.                                               בתקופת המנדט חזרה שוב ושוב מתכונת זו של אירועים: פרעות של ערבים ביהודים, הקמת ועדות חקירה, פרסום ספר לבן ובו הצהרה על המדיניות החדשה של הממשלה. הנסיבות שהובילו לפרסום אגרת מקדונלד היו מאורעות תרפ"ט שבעקבותיהם נכתב הספר הלבן שעורר סערה בקרב העם היהודי. מאורעות תרפ"ט היו סדרה של פרעות ומעשי טרור מצד הערבים נגד היהודים בארץ ישראל.
בעקבות מאורעות תרפ"ט הקימו הבריטים חקירה, את מסכנותיה פרסמו בספר הלבן בשנת –
ב.      אגרת מקדונלד עסקה במס נושאים:                                                                    סוגיית השלטון העצמי – נותרה בניסוח שהיה בספר הלבן, כלומר לשביעות רצון הערבים ולמורת רוחם של היהודים.
בפרשנות של איגרת מקדונלד לסעיפי ההגירה היהודית היה שיפור ניכר לעומת הספר הלבן, מכיוון שהיא הבהירה שאין בכוונת הממשלה לאסור הגירת יהודים. בנושא הקרקע, איגרת מקדונלד חזרה על ההבטחה שבספר הלבן של צ'רצ'יל משנת 1922, לעודד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, וביטלה את כוונת הספר הלבן של פספילד – לאסור על יהודים לרכוש קרקעות באזורים מסוימים של הארץ. אך באגרת לא היה שום רמז לפיתוח הארץ. באגרת אין תשובה חד משמעית לשאלות: האחת, אם יש לחשב את יכולת –
שאלה 2
במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים הגיעו שלושה גלי עלייה יהודית לארץ ישראל. גלים אלו נקראים: העלייה השלישית, הרביעית והחמישית. עליות אלה הביאו להתפתחות היישוב היהודי בתחומי החקלאות, התעשייה, ההתיישבות החקלאית והעירונית, הכלכלה והחינוך. לכל עלייה היו גורמים משלה, וכל עלייה תרמה להתפתחות היישוב באופן ייחודי.
הגורמים לעלייה השלישית (1923-1919):
א.      הצהרת בלפור ומסירת המנדט על א"י לידי הבריטים שגרמו לתקווה שעומדת לקום מדינה תוך זמן קצר.
ב.      המאבקים הלאומיים שהתעוררו לאחר מלחמת העולם הראשונה ועמים רבים קיבלו עצמאות, הדבר גרם לתקווה בלב היהודים שגם הם יזכו לעצמאות מדינית.
ג.        גל פרעות בארצות שזכו בעצמאות לאחר המלחמה והלחץ הכלכלי שיהודי מזרח אירופה …
הגורמים לעלייה הרביעית (1924-1929):
1 .לחץ כלכלי-  בפולין שקיבלה עצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה מתרבים גילויי האנטישמיות הפוגעים קשה בכלכלתם של יהודי פולין וגורמים להם לעזוב.
2. לחץ אנטישמי-גילויי אנטישמיות בארצות שקיבלו עצמאות לאחר המלחמה כמו ליטא ורומניה.
3. חוקי ההגירה- סגירת שערי ארצות הברית- ההגירה לארה"ב מוגבלת ולכן הרוצים להגר פונים לא"י.
אופי העולים בעלייה זו היה ארצות המוצא- מזרח אירופה. בעיקר מפולין.
גם מרוסיה, ליטא ורומניה. קבוצה קטנה מעירק ותימן,מצב משפחתי- בעלי משפחות, מצב כלכלי- בעלי רכוש קטן- סוחרים ועוסקים במקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין, אין שייכות לארגון, עלו באופן פרטי.
תרומתה של העלייה הרביעית להתפתחות הישוב:
–
30/30 שאלה 3
מאורעות תרפ"ט הביאו לסיום את הרגיעה שהייתה ביחסי יהודים-ערבים שהחלה ב1922. הסכסוך ניצת מחדש בשאלת זכויות התפילה של היהודים ברחבת הכותל המערבי. בערב יום הכיפורים (תרפ"ט), הציבו היהודים ברחבת הכותל מחיצות הפרדה בין גברים לנשים – קצין המשטרה שהגיע למקום פקד להסיר את המחיצות. האירוע שימש אות למועצה המוסלמית העליונה לחדש את מסע התעמולה השיטתי להגנת מסגד אל-אקצא.
בעצרות המוניות ובפגישות עם אנשי ממשלה הם טענו כי הכוונה האמיתית של היהודים היא להשתלט בהדרגה על המסגד. בשעה שהמוסלמים ליבו את המתיחות בשאלת הכותל- היהודים נקטו גישה של איתור המחלוקת בעניין הכותל ומניעת הרחבתה אל הר הבית. הם חששו שהמחלוקת תתלקח לעימות לאומי. השלטונות צודדו בעמדה הערבית, ופרסמו מסמך –
26/30