דחייה חברתית תוכן עניינים
מבוא

1 מאפייני מערכות היחסים הבינאישיים -.  2 בני-הגיל …

3 היווצרות קבוצת בני-הגיל -…
4 מבנים חברתיים שונים בקרב בני-הגיל בהקשר דחייה –..  5 דחייה חברתית: טקסונומיה, מאפיינים ומחקר 5.1 טקסונומיה של דחייה חברתית – 5.2 מחקרים הקשורים לחקר הדחייה –
6 אסטרטגיות של התמודדות לפי לזרוס … 7  סיכום —

8 . ביבליוגרפיה במחקרים קודמים נבדקו בעיקר התנהגויות של ילדים דחויים והיה קושי לאסוף מידע על רגשות ועל חוויות פנימיות. המחקרים קודמים התמקדו בגילאים בהם המודעות העצמית של ילדים אינה מספקת כדי לדווח על מטרותיהם ועל התייחסויותיהם, הם גם עשויים להיות מושפעים בתגובותיהם משיקולי רצייה חברתית. לפיכך, המחקר הנוכחי ינסה לכוון את המחקר לנקודה זו ויבחר מרואיינים בגילאים בוגרים יותר.
המחקר הנוכחי יבדוק את חוויית הדחייה תוך התייחסות לילד הבודד החווה דחייה, ובמקביל, מתוך התייחסות אל קבוצת בני-הגיל, המחקר הנוכחי יתמקד באיסוף מידע על רגשות וחוויות פנימיות, כאמור לעיל המחקר הנוכחי יראיין מרואיינים בגילאים בוגרים יותר מאשר היה מקובל במחקרים קודמים.
היות וכמעט ולא מצאתי מחקר העוסק בשינויים החלים בהתנהגות החברתית של ילדים באופן טבעי, המחקר שיוגש יתייחס לשינוי המתרחש בסטטוס באופן טבעי, לרוב ללא התערבות מכוונת מבחוץ, אלא על ידי אסטרטגיות התמודדות אותן מפעילים הילדים עצמם.
שאלות המחקר:
מה תפיסת חוויות דחייה בילדים תקינים חברתית בבית הספר יסודי ובחטיבת ביניים?
מהו מגוון הרגשות ומהי עוצמתם כשהם קשורים לחוויות דחייה וחרוטים בזיכרונם של ילדים תקינים חברתית ומלווים אותם לאורך שנים?
מהן אסטרטגיות ההתמודדות שמפעילים ילדים אלו לשינוי מצב הדחייה? ומהי מידת גמישותן והתאמתן לדרישות המשתנות של המצב החברתי?
מהן תוצאות השימוש באסטרטגיות אלו בטווח המידי, הקצר והארוך?
מהן ההשלכות של חוויות הדחייה בתקופת בית הספר היסודי וחטיבת הביניים על המשך מהלך החיים החברתיים של יחידים?
שאלות אלו תתמקדנה ברמה הפרשנית של הפרט ולא ברמה האישיותית או ההתנהגותית שלו. כלומר, כיצד הפרט מפרש את חוויית הדחייה וכיצד הוא מציג את משמעותה בהקשר של מהלך חייו החברתיים. אולם למרות זאת, מאפיינים התנהגותיים ואישיותיים משמשים בהכרח מרכיבים חשובים בבחינת הסיפור האישי של חווית הדחייה על ידי הפרט.
ייחודה של עבודת המחקר הנוכחית, העוסקת בדחייה החברתית, הוא בכך שמוקד ההתבוננות שלה בדחייה נמצא בקונטקסט של קשרים נורמטיביים בין אנשים תקינים חברתית.
היות וחשוב לדעת מה הם הגורמים המביאים שינויים בסטטוס חברתי ומה עובר בין הילד לבין בני-הגיל, הגורם לשינוי בעמדתם של בני-הגיל בקשר אליו,  כיצד מגיבים הורים ואנשים אחרים המטפלים בילדים על סימני אי-הסתגלות חברתית בילדיהם, ומה הצעדים המשפיעים בכיוון חיובי, הרי שהמחקר הנוכחי יבדוק את הניהול העצמי של ילדים בזמן ההתמודדות עם הדחייה וכן את מעורבות ההורים בחוויות הדחייה של ילדיהם ואת תגובותיהם לסימני אי-הסתגלות של הילדים.