תקציר תכונות אופי מסויימות יכולות להוות תפקיד חשוב בהצלחתו של האדם במהלך בניית קריירה, במהלך לימודיים אקדמיים וגם לסייע בביצוע במשימות יומיומיות, אך ישנן תכונות אופי המעכבות את ההתקדמות לעבר הצלחה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר שבין היבטים שונים של חמלה עצמית, סוגי פרפקציוניזם שונים ודחיינות באינטראקציה עם המשתנה תרבות . באמצעות כ110-  נבדקים החיים בישראל, חלקם נולדו בישראל (64) וחלקם עלו מברית המועצות (46), כולם עוסקים בתחום  ההיי-טק. המשתתפים נתבקשו לענות על ארבעה שאלונים :שאלון  דמוגרפי, שאלון פרפקציוניזם רב מימדי (Flett & Hewitt, 1989), שאלון דחיינות (מילגרם, סקרולוף ורוזנבאום, 1988) ושאלון חמלה עצמית (Neff, 2003a). בניגוד להשערות המחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בממוצעי הפרפקציוניזם (כלפי אחרים, כלפי עצמי וחברתי) בין עולי חבר העמים לבין ישראלים העובדים בחברות היי-טק. כמו כן בניגוד למצופה, לא נמצא הבדל מובהק בין רמת הדחיינות של עולי חבר העמים לבין רמת הדחיינות העצמית של ישראלים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ישראלים לעולי חבר העמים בממוצעי חמלה עצמית לרכיביה. בהתאם למצופה נמצא קשר חיובי בין דחיינות לבין חמלה עצמית לרכיביה השליליים, אך בניגוד למצופה נמצא קשר חיובי ,ולא שלילי כפי ששיערנו, בין דחיינות לבין חמלה עצמית לרכיביה החיוביים. לא נמצא קשר חיובי בין פרפקציוניזם לרכיביו לבין דחיינות. נמצא קשר חיובי בין חמלה עצמית לרכיביה החיוביים לבין פרפקציוניזם אך בניגוד למצופה נמצא קשר שלילי בין המאפיינים השליליים של חמלה עצמית לבין פרפקציוניזם. בניגוד למצופה, לא נמצאו הבדלים בעוצמת הקשרים המוצגים לעיל בין עולי חבר העמים לבין ישראלים. הסברים לתוצאות והצעות למחקרי המשך מובאים בפרק הדיון.
תוכן העניינים
מבוא -.4
השיטה ..11
הליך -16
תוצאות .17
דיון -..24
ביבליוגרפיה –37
נספח א .36
נספח ב ..37
נספח ג …38
נספח ד ..39
נספח ה ..40 נספח ו (טופס ועדת האתיקה) .43
נספח ז (הצהרת מקוריות) -.44
מבוא
פרפקציוניזם פרפקציוניזם היה ועודנו מקור עניין בלתי נדלה לחקירה פסיכולוגית ולסקרנות פילוסופית. ההיבטים החיוביים של פרפקציוניזם וגישותיו מתוארים במחקרם של סטוייבר ואוטו  ((Stoeber & Otto, 2006, את ההגדרה לסוגי פרפקציוניזם ניתן למצוא בעבודות מוקדמות כמו זו של האמצ'יק  (Hamachek & Don, 1978). האמצ'יק מתאר שני סוגי פרפקציוניסטים – פרפקציוניסטים נורמליים, המפיקים הנאה ממאמציהם, ופרפקציוניסטיים נוירוטיים שככל שיתאמצו לא יחושו סיפוק ממאמציהם, שכן לתפיסתם הם לעולם לא יעשו די. פרפקציוניזם מוגדר כרצון להיות או להצטייר בעיני אחרים כמושלם (Hewitt, & Flett, 1991) , ומתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:
• האדם מגדיר עצמו כפרפקציוניסט, ואף מתרברב בכך ("אין מי שמשקיע בעבודה כמוני, אני תמיד אצא אחרונה מהמשרד").
• הימנעות ממצבים בהם עשוי האדם להצטייר או לבצע דבר מה באופן בלתי מושלם. היבט זה יתבטא, למשל, בויתור על פעילות פנאי כמו ספורט או נגינה לגביה חש האדם כי הוא "לא מספיק טוב".
• חוסר יכולת להודות בטעויות או בחוסר מושלמות: קושי לספר על מצבים בהם הביצוע לא היה מושלם, קושי להודות בפני אחרים בקיום קושי או משגה.
שלושה סוגי פרפקציוניזם בעשורים האחרונים  חוקרים המשיכו להציג את ההשפעות ההרסניות של מימדים שונים של פרפקציוניזם(Sherry, Hewitt, Flett & Harvey, 2003) .  חוקרים רבים בחנו את הקשר בין פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות ומצאו קשרים חזקים בין פרפקציוניזם  ובין חרדה   ,(Antony, Purdon, Huta & Swison, 1998)  דיכאון (Sherry et at., 2003), הפרעות אכילה (Cockell, Geller, Linden,
2 002; Besser, Flett & Hewitt, 2004) והפרעות נפשיות. ניתן להבחין בין שלושה סוגי פרפקציוניזם:
1. פרפקציוניזם המכוון כלפי העצמי (Self-Oriented Perfectionism) , בו האדם דורש שלמות מעצמו בלבד. ממד זה כולל תביעה קשה מהעצמי להיות מושלם, ציפיות עצמיות לא מציאותיות נוכח כישלון-