שאלה 1) 30 נקודות) אלו מבין המשפטים הבאים נכונים ואלו לא? נמקו בקיצור ובמילותיכם:
א. עקרון ה"ממלכתיות" שיושם בשנים הראשונות לקיומה של המדינה הוא אחד הדוגמאות למגמת ההמשכיות מתקופת היישוב.
ב. סמכותו של המרכז במערכת הפוליטית של היישוב היהודי הייתה במידה רבה רופפת.
ג. המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל התגבש, בין היתר, על בסיס מאפיינים פוליטיים וחברתיים בתקופת היישוב. שאלה 2 ) 40 נקודות) דמוקרטיה-ליברלית מבוססת על שלושה יסודות מרכזיים: חירות הפרט וזכויותיו; ממשל מוגבל; ועקרון החוקתיות. קראו בעיון את המובאה המציגה את "עקרון החוקתיות" וענו על השאלה שאחריה:
"עקרון החוקתיות משקף את התפיסה לפיה המדינה אמורה לפעול לפי חוקים אוניברסליים באורח שוויוני וזהה על כל תושביה, ללא קשר למעמדם וליחוסם. חוקים אלה יהיו ידועים לכל, קבועים ותקפים. במילים אחרות, על החברה / המדינה להתנהל לא לפי מצבי רוחו המשתנים של יחיד או קבוצה, אלא בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות וקבועות שמציבה ערכאה הנמצאת מעבר לכל מחלוקת חברתית ספציפית. מעקרון זה נגזר, כי האדם היחיד מוגן מפני שרירות לבו של השלטון וגופי הממשל השונים שפעילויותיהם חייבת להעשות בתוך מסגרת שלה קווי מתאר וגבולות ברורים" (גרזון גל).
הסבירו את "עקרון החוקתיות" במילותיכם, ועמדו על חשיבותו במשטר הדמוקרטי- ליברלי, תוך התייחסות לקשר שלו לשני היסודות הנוספים של הדמוקרטיה הליברלית ("הפרט וחירותו" ו"ממשל מוגבל").
שאלה 3) 30 נקודות) (15 נקודות) א. מה הרלוונטיות של הדיון בשסעים חברתיים ובמבנה שלהם (צולבים או חופפים) לדיון במשטר ופוליטיקה של מדינה דמוקרטית? הסבירו ונמקו! (שימו לב סעיף זה איננו מתייחס למדינת ישראל, אלא, לדיון העקרוני בדבר הקשר בין שסעים, פוליטיקה ומשטר דמוקרטי).
(15 נקודות) ב. המאמרים "החברה הישראלית – חברת מהגרים" ו"זהות ערבית במדינה יהודית דמוקרטית", מאת קרין תמר שפרמן (בחוברת המאמרים – מקראה) עוסקים בחלק מהשסעים בחברה הישראלית. אילו מבין השסעים המוזכרים במאמרים אלה הם "שסעים צולבים" ואילו "שסעים חופפים"? נמק שאלה 1:
עקרון ה"ממלכתיות" שיושם בשנים הראשונות לקיומה של המדינה הוא אחד הדוגמאות למגמת ההמשכיות מתקופת היישוב.
המשפט אינו נכון. עקרון "הממלכתיות" למעשה שינה את התפיסה כפי שהייתה נהוגה עד כה והפך את המוסדות השונים ממפוזרים בקרב העם לכדי גופים ממלכתיים ממשלתיים. העיקרון הנ"ל נבע מתוך הידיעה שלא יכון משטר יציב במקום שבו אין משילות, אשר בה לידי ביטוי בממלכתיות, הלך הרוח התבטא במעשיו של בן גוריון ונוספים, מטרתו היה למנוע מצב של "מדינה בתוך מדינה" או מצב כמו אלטלנה ("לא יהיו 2 צבאות") .10/10 סמכותו של המרכז במערכת הפוליטית של היישוב היהודי הייתה במידה רבה רופפת. המשפט אינו נכון. המרכז הראשי – הבריטים כובשים את הארץ ב-1917/18 ומחליטים לתת אוטונומיה לקבוצות השונות. זה העיגון המשפטי לכינון המרכז הראשי. בעקבות פקודת העדות הדתיות היישוב מתארגן במסגרת אוטונומית שנקראת כנסת ישראל, היישוב מתארגן ומקים מוסדות לאומיים. הישוב נקט בתרבות פוליטית הסכמית התאגדותית, ניתן ייצוג במוסדות הלאומיים לכל המחנות, המרכז הכיר באוטונומיה של המחנות השונים, חולקו תקציבים ע"פ מפתח מפלגתי, בן גוריון התפשר בנושאי משאבים אבל לא בנושא סמכות, כאן הוא נקט בסנקציות ודחיקה החוצה. בנוסף לכך היו תנאים מסייעים לשמירת מעמדו של המרכז הראשי.
למרות זאת לפי גישתו של א. שילס , מציאות זו של מרכז ופרפריה לא מתקיים בפועל בשנים הראשונות של התגבשות המרכז.
8 /10