הסתה לגזענות האם די בדובר גזעני או בביטוי גזעני או שמא נדרש גם פוטנציאל התממשות נזק על מנת שיתקיים האיסור הפלילי שבסעיף 144ב(א) לחוק העונשין? מגיש:
ת"ז:
מרצה:
  סמינר:
תאריך הגשה: 26.8.16
תוכן עניינים –          מבוא –..2
–          פרק א1. חופש הביטוי …6
–          פרק א2.
פרסום הסתה לגזענות -9
–          פרק א3.
הדין המצוי – המצב המשפטי בישראל –.10 פרק א.1.3 הערכים המוגנים בעבירת ההסתה לגזענות ..14
פרק א.2.3 היסוד הנפשי הנדרש …16
–          פרק ב.
הדין הרצוי ועמדת הספרות המשפטית –…19
–          סיכום –24
–          ביבליוגרפיה
5 מבוא
"אני מביע מורת רוח על דבריך אך אגן בחיי על זכותך להביע אותם". – וולטייר – השאלה המרכזית שעומדת לנגד עיני עובר לכתיבת חיבור זה היא: האם ניתן לאכוף את האיסור הפלילי מאחורי סעיף 144ב(א) לחוק העונשין, לפיו כל אדם המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, ייאסר, על ידי הוכחת קיומו של דובר או ביטוי גזעניים או שמא נדרש גם פוטנציאל התממשות נזק, בנוסף לכך. בחיבור זה אסקור את נושא חופש הביטוי ואנסה להביא לידי ביטוי את משמעות מונח זה, בספרות המשפטית ובפסיקה. המדובר בנושא מרכזי, המעסיק אנשים רבים, בפן המשפטי ובכלל. זהו נושא נפיץ שחברה מתוקנת לא יכולה להתקיים בלעדיו אך מאידך, הגבלתו או שימוש מופרז בהגנתו יכולים לגרום לבעיות רבות. לאחר מכן אנסה לעמוד על שאלה מרכזית בחיבור זה:
האם ביטוי גזעני נופל בגדר הזכות לחופש הביטוי.
פרק חשוב נוסף בחיבור זה יעסוק בעבירה המרכזית של פרסום הסתה לגזענות. אעמוד על יסודות העבירה ובפרט על היסוד הנפשי המיוחד שנקבע לה. אסקור את הדין המצוי בישראל בכל הנוגע לעבירה זו ולעבירות דומות לה כגון: הסתה לאלימות והמרדה. אנסה להבין מהם הערכים המוגנים מאחורי עבירת פרסום ההסתה לגזענות. לסיכום, אביא את עמדת הספרות המשפטית בישראל, הלא היא הדין הרצוי ואנסה לעמת אותה על מול עמדותיהם של השופטים בפסיקה המרכזית אותה אזכיר בחיבור זה. כמו כן, אחווה דעתי ואנסה לנקוט בעמדה אישית המבוססת על הספרות הקיימת.