מהי למידה משמעותית על פי הקונסטרוקטיביזם
1 .                  כיצד מתבצעת למידה על פי הקונסטרוקטיביזם בניגוד לגישות הוראה אחרות?
הגישה הקונסטרוקטביסטית מתאפיינת במספר גורמים המבדילים אותה מגישות למידה אחרות. ראשית, הקונסט' מבטא את תהליך הלמידה עצמו ומתחקה אחרי דרך עיצובו והבניתו אצל כל אדם כאינדיבידואל.
בתהליך זה על המלמד (המורה) לאפשר מרחב למידה מסוים כאשר אחד מהדגשים הוא החיפוש הבלתי נלאה של המלמד אחר דפוסי למידה שונים בקרבתו, שלו ושל תלמידיו.
זה אומר בעצם לקחת צעד אחורה ממושא הלמידה ולשנות פרספקטיבה על הדרך בה נתפס הידע בתוך התהליך האישי של כל אחד מאיתנו, כאשר תהליך אישי זה עומד ביחס לחוויות החיים ההוליסטיות שלנו ולא רק ביחס לחומד הנלמד.
הקונסט' מראה כי עם כל דבר, אדם, חיה או "גורם" מסוים העובר בחיינו, יש לנו מערכת יחסים. הגישה הקונסט' מאפשרת לנו ללמוד את מערכות היחסים שיש לנו עם הגורמים השונים של חיינו, כאשר כל זה קורה במסגרת מערכת היחסים שלנו עם הלמידה, כאשר כותבי המאמרים מכנים את התהליך- בניית משמעות. המאמרים מראים כי מקור הידע אינו באובייקט ואינו בסובייקט, אלא באחדות (מערכת יחסים, משמעות) בין השניים. אי לכך, הידע אינו נמצא אצל המורה וגם אין למורה שום שליטה לגבי ההבנה של התלמיד. לכן הגישה הקונסט' מנסה לייצר מרחב בו כל תלמיד ייצור משמעות עם נושא הלימוד …
2.                  מהו תפקידו של המורה ושל התלמיד במעשה הלמידה הקונסטרוקטיביסטי?
מורים קונסטרוקטיביסטים מכירים בכך שתלמידים מביאים עמם את התנסויותיהם הקודמות לכל פעילות בבית הספר, ושחיוני לקשור את השיעורים לאוסף ההתנסויות של התלמידים. רלוונטיות ועניין ראשוניים הם במידה רבה תוצאה של התנסויות הלומד ולא של תכנון מצד המורה. לכן הציבו לעצמם מורים קונסט' מאפיינים שונים לעבודתם:
הראשון שבהם הוא כאמור ללמד מתוך רלוונטיות. כלומר, שאלה טובה שמגרה את מחשבותיהם, ניתן לאפשר שיתוף או דיון על הבנת מושג כללי. חיפוש דוגמאות פרטיות, בחינתן, ניבוי תוצאות ובחינתן, שיתוף פעולה ועבודה בקבוצות יכולות להעשיר במבנים קוגנטיבים ובכלי למידה שנית, מבקרים יוצאים מנקודת הנחה כי למידה טובה מסתמכת על ידע קודם.
בתפישה זו המושג "למידה" הוא מוגבל. הבה נצא מהנחה כי ידע הוא רבגוני ונתפס בכל שלבי החיים ובמיני צורות. אם כן, ניתן לאפשר למידה (כמו בגישה הקונסט') מין הכלל אל הפרט. כלומר. שיעור היסטוריה בסיסי בתיכון בארץ יכול להפתח בדיון כללי על שינויים. מה זה שינוי, מה גורם לשינוי, מה הוא מביא …
3.                    מה יכולה להיות הביקורת על ההוראה הקונסטרוקטיביסטית?
במאמרים השונים מופעים דברי ביקורת שונים בנוגע לגישה הקונסט'. ראשית טוענים המבקרים כי גישה זו היא מתירנית מדי. אלו גורסים כי כאשר שיעור מנוהל בגישה קונסט', עלול המורה לנהות אחר תלמידיו יתר על המידה, במקום לספק להם את המידע ה"נחוץ". כך קורה שהשיעור מתנהל ע"הגחמות של התלמידים וחומר לימוד בסיס מואת עצמו מוזנח.
בהמשך לכך, טוענים המבקרים, הקונסט' אינו קפדני מספיק. משמעות הדבר, שוב, היא כי קיים חומר המוגדר בתכנים הלימודים כידע אלמנטרי, וידע זה עלול שלא למצות את עצמו כהלכה כאשר ..
4.         מה דעתך על ההוראה הקונסטרוקטיביסטית?
היכן ניתן לדעתך ליישמה?
הגישה הקונסט' היא גישה מרתקת ומאתגרת. בעודי קוראת את המאמרים חשבתי כמה מזל היה נופל בחלקי לו הייתי קוראת אותם טרם ההתנסות והסטאז'. ועדיין, ייתכן כי המבנה הקוגניטיבי שלי אפשר לי להעריך אותם רק לאחר ההתנסות השלילית שחוויתי.
בכל מקרה, לטעמי הוראה קונסט' יכולה להתרחש במיטבה ראשית, כאשר לומדים אותה. כאשר פרחי הוראה לומדים בגישה כזו, הם יוכלו רק לדבר על זה ולא יוכלו לממש.
לאחר מכן, עלינו להשתדל לחקור את הגישה בכיתות נמוכות וגנים. אני אומרת זאת כיון שלדעתי המגבלה הכי גדולה של הלמידה היא הדירשה לעמוד בתכנית הליבה. מרגע שהגדרנו איזה ידע נחוץ ונכון, ולאחר מכן החלטנו למדוד אותו, קשה מאוד להביע רעיונות קונסט', ובכך המבקרים צודקים.
אני חושבת שאל לה, לגישה הקונסט' למתוח ביקורת על הגישה המסורתית, אלא לבוא מתוך הבנה של תקופה מסוימת. הגישה המסורתית הייתה כלי חשוב בדרך למהפכת הידע.
אולם כעת דברים …