סיכום למבחן בקולנוע ישראלי- 10421
הקולנוע הארץ ישראלי- דגם קולנועי ומאפיינים קולנועיים, רקע היסטורי.
הקולנוע הלאומי- רקע, מאפיינים, הסרט "הם היו עשרה".
הדגם הלאומי המאוחר- רקע, מאפיינים, הסרטים: "הוא הלך בשדות", "כל ממזר מלך".
הקולנוע העממי מעמדי- רקע, מאפיינים, הסרט "סאלח שבתי".
הקולנוע האישי והרגישות החדשה- רקע, מאפיינים, הגורמים אשר השפיעו על היווצרות הדגם האישי והסיבות להתפתחותו בארץ, הסרט "שלושה ימים וילד"- ניתוח מלא של הסרט כולל סצנות.
הקולנוע של אורי זוהר- לימינאליות בסרטיו של אורי זוהר, הסרט "מציצים".
הקולנוע הישראלי אחרי מלחמת יום כיפור- רקע, מאפיינים, הסרט "סוס עץ".
הקולנוע הזר והחריג- רקע, הסרט "מסע אלונקות".
הזר והחריג- שיבה אל העבר- הסרטים: "החולמים", "אוונטי פופולו", "עתליה".
מושגים:
·         גיבוש זהות יהודית חדשה (יהודי ישן אל מול יהודי ישן), הדגם הלאומי בסרט "הם היו עשרה" ·         מגש הכסף בסרט "הוא הלך בשדות" ·         ז'אנר המערבון בקולנוע הלאומי המאוחר, בסרט "הוא הלך בשדות" ·         אנטי-אידיאולוגיה ואנטי ממסדיות בסרטי הדגם העממי-מעמדי ·         נורמליזציה ·         אנטי ממסדיות ·         רוח הקרנבל בסרט "סאלח שבתי" ·         אקזיסטנציאליזם ·         הזרם האקזיסטנציאליסטי- רעיון התודעה הכוזבת ·         ריאליזם מאגי בסרט "אוונטי פופולו" ·         המתח בין הסטטי לדינאמי בסרט "עתליה" ·         מנגנון המבט החודר – מתוך המאמר "דמות האישה בקולנוע הישראלי" ·         תסמונת המצור- מתוך המאמר "מצור" קולנוע ישראלי- סיכום למבחן הקולנוע הארץ-ישראלי תקופה: שנות השלושים והארבעים (1930-1950) סרטים: "עודד הנודד" "גבעה 24 אינה עונה" – ירדו במיקוד נושאים: העלייה לא"י, חלוציות, התיישבות, חקלאות, קולקטיביות, נופי הארץ, דמות הצבר, עימותים ראשונים עם הערבים.
סגנונית: סגנון תיעודי, תעמולה, פאתוס, השפעות של המערבון וז'אנר סרטי מלחמה.
דגם קולנועי -הנרטיב העל הציוני (המאפיינים מפורטים בדף הקודם)
1 .      אוטופיה של התיישבות וחלוציות. התיישבות קסומה.
2 .      אידיאולוגיה הגמונית
3 .      הגיבור הוא חלק מהקולקטיב
4 .      יהודי ישן מול חדש 5.      דו קיום
6 .      מבע קולנועי רחב מאפיינים קולנועיים: זהה למאפיינים של קולנוע לאומי רקע
היסטורי: מדינת ישראל היא שממה. מתגוררים בה ערבים, אך האדמה לא מעובדת. בתקופה זו שלפני קום המדינה היו עליות מסיביות לארץ ישראל. העלייה הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית, והעפלה. הרבה מן העולים ברחו מרדיפות, אנטישמיות ומצוקה כלכלית. העולים הגיעו לארץ עם עקרונות ציונות ורצון לבנות בית ומקלט לעם היהודי בארץ ישראל.
רקע קולנועי: לפני קום המדינה כבר הופיעו סרטים שנוצרו על ידי עולים יהודים או זרים אירופים או אמריקנים- שביקשו לתרום מהידע המקצועי שרכשו. הקולנוע הארצישראלי ממומן בעיקר בידי ארגונים ציוניים בעולם, מה שגרם לסרטים להיות בעלי אידאולוגיה ברורה הקשורה לארץ ישראל שהיא יצירה של יהודי חדש שאינו מורכב מתרבויות שונות. הסרטים הם בעלי אופי לאומי על ידי יוצרים חיצוניים, מעט סרטים עלילתיים, מטרתם הפצת יהדות וציונות לעולם.
הקולנוע הלאומי מאפיינים:
·         הגמוניה:
מצב שבו קבוצה חברתית מוגדרת שולטת בחברה, במשאבים החומריים אך גם שולטת שליטה רעיונית ואידיאלית – בקולנוע הלאומי – נושאים במחלוקת אינם מוצגים.
·         דימויים חוזרים: שממה, העבר התנ"כי, המזרח מול המודרנה, באר המים (מים תמיד נחשבו למצרך נדיר כאן), העבודה העברית כמייצרת שגשוג ופריחה, ציונים כאנשים שמחים וחובבי עבודה, חלוצים מעבדים את האדמה.
·         עריכת מונטז': עריכה קצבית של דימויים נפרדים לחלוטין שיוצרים משפט קולנועי ·         נרטיב העל הציוני: הסרטים מספרים את אותו הסיפור על עולים שמגיעים להתיישב בארצות נרדפות ומתחככים עם המקומיים.
·         קולנוע לאומי ציוני הרואי שמבטא את מטרות הקולקטיב: הקמת בית יהודי, הגנה על זכויותיו של העם היהודי והתיישבות בא"י.
·         הגיבור חלק מהקולקטיב: הקולקטיב הינה החברה החדשה, הגיבור שם את צרכי הקולקטיב לפני הצרכים האישיים שלו.
·         היהודי החדש מול היהודי הגלותי: היהודי החדש הוא עובד אדמה, צבר חרוץ מול היהודי הגלותי- אדם תורני חסר ניסיון בעבודת האדמה.
·         מבע קולנועי עתיר סגנון: שימוש בזריחות ושקיעות, צילום מזוויות נמוכות.
·         מימון:
הסרטים נוצרו במימון הסוכנות היהודית ושמשו בגולה ככלי לגיוס כספים.
הם היו עשרה:
עלילת הסרט: תיאור העלייה של קבוצת חלוצים בתקופת העלייה הראשונה, 9 גברים ואישה שעולים להקים בית בא"י.
נקודות ומושגים חשובים:
·         היחיד מול הקולקטיב: בסרט יש נקודות רבות שבוחנות את וויתור היחיד לטובת הקולקטיב – המתיישבים צריכים לוותר על צרכיהם האישיים למען הקולקטיב כמו גם אופן קבלת ההחלטות –  צריך להתחשב בהחלטת הקולקטיב, בסרט ניתן לראות מס' סצנות שבהם יש הקרבה של היחיד מול הקולקטיב ומגלים שבכל ניצחון של הקולקטיב יש גם פגיעה בפרט.
o       החלוצים חוזרים מן הבאר לאחר ששאבו מים: הקולקטיב מנצח והחלוצים חוזרים בשירה אך מגלים שיוהנס עזב אותם.
o       מותה של מניה: מניה אהובתו של יוסף מתה ולאחר שקוברים אותה באדמה מתחיל לרדת גשם המסמן את הפריחה במקום הבצורת הקשה שהקולקטיב חווה.
·         היהודי הישן מול החדש: בסרט ניתן לראות מס' סצנות המציגות את הקושי של העולים כיהודים ישנים, תורניים וחסרי ניסיון לעומת השינוי שחווים אשר הופך אותם ליהודים החדשים, הצברים עובדי האדמה:
o       סצנת המחרשה: בסצנה הראשונה העולים לא יודעים כיצד להשתמש במחרשה רק לאחר שיוסף רואה כיצד הערבים מבצעים זאת הוא מדגים להם והם מצליחים לחרוש את האדמה.
o       סצנת הפתיחה: היהודים הם יהודים ישנים עולים בבגדים לא מתאימים לעובדי אדמה, לא כולם יודעים להשתמש בנשק, בסצנת החזרה מהבאר הם עדיין שרים בשפתם הישנה o       סצנת שאיבת המים:  לאחר שהמתיישבים לא מצליחים לשאוב מים מן הבאר הם מקיימים התייעצות ומחליטים שבניגוד לדפוס היהודי הישן עליהם להילחם על המים ולכן הם חוזרים ומפלסים את דרכם.
·         ההשפעה הסובייטית: עריכת המונטז' אומצה על ידי הסובייטים לצרכי תעמולה, יש שימוש בדימויים שונים של שמיים קודרים, עץ עירום, עלים נושרים ברוח שמסמנים את רגעיו הקודרים של המאבק לעומת העץ הפורח המים והגשם שמסמלים את הפריחה והניצחון.
·         השפעת המערבון: בקולנוע הלאומי השימוש במערבון נועד לחזק את ההיבט הלאומי ולבסס את אתוס ההתיישבות היהודים המתיישבים טוענים שזה הבית שלהם ומגיעים במטרה לעשות סדר, הסרט בנוי בצורה הדומה למערבונים רבים ומתאר את המאבק בין קבוצת המתיישבים לרועי הצאן (תשבי המקום), המתיישבים גוברים על רועי הצאן המתנכלים להם, החלשים מוותרים ועוזבים ואף על כל הקורבנות מצליחים המתיישבים לבסס יחדיו בשותפות סדר תרבותי, בסרט העיצוב המערבוני בא לידי ביטוי בפתיחת הסרט אשר מעצבת את המטח בין הטבע לתרבות, בין השממה לישוב היהודי, יש בנייה של מתח בין דמויות הערבים הרכובים על סוסיהם ורועים את עדריהם לבין הפסיביות של המתיישבים, אך כאשר היהודים למדו לרכוב על סוסים הם מספקים מענה להתנגדות הערבית.
מבנה המערבון בסרט: הגיבורים הם מהגרים אידיאליסטים, הקונפליקט: ילידים תושבי הארץ, התרה: המתיישבים גוברים על המתנכלים ומקימים סדר חדש, השימוש ברולר כמקדים בסיפור הרקע, מאפיינים חזותיים: שיר הנושא, שימוש בעגלה, חציר קלוז אפ על המרחבים, תצלום השיירה.
·         דמות הערבי: תפקידו של הערבי בקולנוע הלאומי הוא להוות דוגמא לדמות היהודי החדש, המתיישבים מנסים לחקות את פעולות הערבים (סצנת השימוש במחרשה, הרכיבה על החמור ואח"כ על הסוסים) , תפקיד נוסף של דמות הערבי הוא לאשר את קיומו של היהודי בא"י על ידי  הסכמה לנוכחותו של היהודי (ההסכמה של שיח מוסטפה)  או ההתנגדות ומתן לגיטימציה למאבק נגד הפורעים – דמות הערבי הינה דמות שקופה שרק נועדה להדגיש את דמו היהודי ותו לא.
·         מקומה של האישה: דמות האישה שקופה עם תפקידים מסורתיים, אחרי שמאניה יולדת היא מסיימת את תפקידה.
·         הצגת המוות:
כחלק ממאפייני הקולנוע הלאומי לא מציגים את המוות – הוא איננו תורם להשגת המטרות, מותה של מאניה לא מוצג ונרמז בכך שיוסף ניגש לחדר ומגלה על מותר לאחר שחזה אותו כאשר "שיקר" לתורכי על הסתרת הנשק בכך שהוא חופר קבר, מותה של מניה מסמל את הפריחה, לאחר שנקברה הבצורת מסתיימת ומתחילה הפריחה – היא נקברת באותה אדמה שלאחר מכן תניב אוכל ותאפשר את קיום הישוב היהודי. ·         משמעות הנוף: צילומי נוף ואדמה: כך מראים את החיבור לאדמה. האדמה היא קדושה והחלוצים באים לעבוד ולהפרות אותה. בדרך כלל בתחילת הסרט רואים אדמה צחיחה ורק לבסוף רואים שהיא מופרית. כך מדגישים שמחזוריות האדמה היא מאוד דומה למחזוריות החיים.
o       התייחסות לסרט: בסרט "הם היו עשרה " זוהי השפעה מהקולנוע הסובייטי: סמלים של מאבק לאומי, כמו עץ עירום, כשבסוף הסרט הוא מלבלב. שימוש בסמלים ואמצעי מבע אומנותיים. בקולנוע הלאומי אנו רואים סמלים דומים: שמיים קודרים, עץ עירום, עלים נושרים ברוח – בד"כ בהתחלה ומסמלים את את הרגעים של המאבק. לאחר מכן יש סמלים של מים, עץ פורח/מלבלב, גשם, ילדים, ציפורים וכו' – בד"כ בסוף מסמלים את ההצלחה, ההתחדשות, הפריחה. טכניקות הצילום – עריכת מונטז': סגנון עריכה שמתאפיין בדימויים קופצניים, רצף שאינו דווקא קשור אחד לשני, אין פעולה רציפה, יש הרבה חיתוכים. יש תחושה של סיפור מתמשך על אף הדימוי בצורה קופצנית. המונטאז' הוא כלי אידיאולוגי ואסתטי שאפשר להעביר באמצעותו מסרים חד משמעיים הקולנוע הסובייטי השפיע מאחר ורוב העולים שהגיעו לארץ הגיעו מרוסיה. יש את ההשפעה על הטבע – צילומי הטבע כמשקף את המצב רוח הלאומי (כשרע יש בצורת, כשטוב יורד גשם). צילומי תקריב של אובייקטים כדי להעצים אותם, לסמל משהו (הגלגלים, הרגליים וכו'). יש גם צילומים של בעלי הכוח מזווית נמוכה (הטורקים).
הדגם הלאומי המאוחר ·         מתקיים בין שני אילוצים: הנורמות הלאומיות שעדיין שלטו בקולנוע, ולעומת זאת ספרות שנות השישים שכבר מתמודדת עם אינדיבידואלים ששולט כבר בחברה. (בעקבות העליות הגדולות, השינויים וההשפעה של אירופה) ·         האופוריה שבעקבות מלחמת ששת הימים מחזקת את הנורמה הלאומית- גל סרטי מלחמה –