ממן 14
שאלה 1:
א.פיקוח אינסטרומנטלי-בודק את המערכת הבטחונית מתוכה,כלומר, התקשורת היא חלק מהסדר החברתי הקיים ולכן הביקורת תיהיה נקודתית.( מפעילה שיקולי יעילות) פיקוח מהותי-בוחן את המערכת הבטחונית מבחוץ, פיקוח נורמטיבי.
כלומר בוחן מערכת ע"פ ערכים ונורמות כלליות ואזרחיות.(בוחן את הנחת היסוד של תפיסת הבטחון) ב.הפיקוח שהונהג בשנים הראשונות של המדינה הוא: פיקוח אינסטרומנטלי, מכיוון שבשנים הראשונות התקשורת גילתה צייתנות כלפי המוסדות הפוליטים והבטחוניים, לא הייתה ביקורת כלפי הממסד, גם כאשר …
שאלה 2:
א.הביקורת של הציבור כלפי התקשורת על פי מאמרו של גבי וימן:
הציבור טען שהתקשורת הייתה יותר מידי ביקורתית כלפי הצבא ופחות בקורתית כלפי הממשל.
הסיקור התקשורתי פגע במורל של החיילים ושל העורף.
בנוסף הציבור טען שבמהלכה של המלחמה התקשורת לא ממש פירגנה לפעולת הצבא, לא הציגה מספיק את הפעולות הטובות ואת הצלחתו של צה"ל, בנוסף לא הוצגו בפני הציבור די סיקורים על הפעולות של צה"ל בלבנון ועל הפגיעה בחיזבאללה, ההפך, הציבור ממשיך לטעון ולהביא ביקורת כלפי התקשורת על מספר רב של דיווחים ופרסומים על הפגיעות בחיילי צה"ל וסיקור שלילי של הצבא.
בנוסף לכל זאת התלוננו כי התקשורת הישראלית העניקה במה גדולה לנסראללה ולחיזבללה.
הציבור רגיל להתגייסות של התקשורת לטובת הממסד ואילו במקרה זה התקשורת סיקרה בצורה שלילית את הצבא, הכתבות היו במסגרת של ביקורתיות ולא במסגרת של ניצחון.
…
שאלה 3:
המאמר אחד הימים היותר עקובים מדם-הטקס מאופיין בסגירות ובמאמר של ליבס ובר נחום, תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים, הטקסט אף הוא מאופיין בסגירות.
מסגרת סגורה- מסגרת ממסדית או מסגרת שנוטה לצד אחד, כלומר לא ניתנת לפרשנות, כופה פרשנות על הקהל ולא ניתנת לערעור.
– אחד הימים היותר עקובים מדם- יצחק רועה ועקיבא כהן:
באינתיפדה הראשונה, תקופת משבר בטחוני, אפשר לטעון שהסיקור היה במסגרת סגורה והגמונית.
מודל התגייסות עיתונאית השגור בעת מלחמה לטובת המאבק, היינו לטובת האינטרסים של הממסד הצבאי והפוליטי במדינה.
–