ממן 11
8 2
1 )א.
לימינאליות – זהו שלב בו תהליך שעובר על המשתתפים במהלך טקס המעבר. הכוונה לכך שבטקס המעבר יש מצב של בין לבין – מעבר מסטאטוס מסוים לסטאטוס אחר, כשהדגש הוא על המעבר. המצב הלימינאלי זה המצב של הטקס עצמו. טקס הוא תהליך שמעביר את ההגמוניה הלאה. למה הכווונה מעביר הלאה????במצב הלימינאלי המשתתפים נמצאים באיזשהו ניתוק מהיומיום וממה שקדם לטקס, ומצד שני עדיין לא התחברו למציאות שאחרי הטקס.
מה שמאפיין את המצב הזה זו המודעות של המשתתפים להתנתקות מהיומיום לשגרה שתבוא בעתיד, במיוחד מודעים לערכים החברתיים שעולים במהלך הטקס. בשלב זה יש שחרור מהמגבלות הרגילות, יש יציאה מהשגרה בו אנשים מתחברים למציאות אחרת. זהו זמן מיוחד, זמן שבו צפות ועולות שאלות על הסדר החברתי, אנשים מערערים בסדר החברתי הנכון. השלב עשוי להיות –
6
ב. ויליאמס (1991) מציג לפנינו גישה ניאו מרקסיסטית, מודרנית, מתקדמת שמכירה בהשפעה של המבנה החברתי על התרבות, אבל לוקחת בחשבון גם כוחות תרבותיים/צורות תרבות שנמצאות מחוץ למרכז.   כשויליאמס מדבר על הגמוניה הוא קורא לה: תרבות דומיננטית/מרכזית – אותם ערכים שיש לגביהם הסכמה רחבה בחברה. בכל חברה ובכל זמן יש מערכת ערכים, ההתנהגויות, שמשלימות זו את זו ושיש לגביהם הסכמה. לצד זה אומר ויליאמס ניתן להבחין גם בצורות תרבות אחרות בתוך החברה  צריך להזכיר את המסורת הסלקטיביתש בזכותה הערכים ההגמונים משותפים לרבים , הוא מתייחס למערכת התרבות כמשהו מורכב. ומתאר איזה צורות תרבות נוספות יש שהתרבות הדומיננטית למעשה נאבקת בהם:
1.    תת התרבות האופוזיציונית – –
v    הצורה התרבותית שניתן לייחס לפרקטיקה של נישואים אלטרנטיביים בישראל היא תת תרבות אופוזיציונית, וזאת משום שעצם הפנייה לאלטרנטיבה מסמנת את ההתנגדות וההתנערות המוחלטת ממוסד –
נשא תרבות – הוא טקס, טקסט, חפץ אשר יש להם משמעות בהקשר התרבותי. יכול להיות מוחשי, אבסטרקטי. נשאי התרבות מסייעים בשימורו של המבנה החברתי הקיים. כשהטיעון הוא שלנשאי התרבות יש השפעה גדולה על צרכני התרבות.לא מדוייק . שדסון מציג את גישת האמצע שמדברת על כך שנשאי תרבות יכולים ליות ברמות שונות של עוצמה . העוצמה תלויה בהתאם לעוצמת 5 הפרמטרים .
בכדי לבחון את עוצמתו של טקס הנישואים האלטרנטיביים בישראל אשתמש בגישה של שדסון המבוססת על 5 קריטריונים מובחנים שכל אחד מהם מגדיר את העוצמה של נשא התרבות:
1.    נגישות – נשא התרבות יהיה מובן וברור, יהיה נגיש ויזואלית וכלכלית. ·        טקס הנישואים האלטרנטיבי אומנם נגיש כיום יותר מבעבר, אך הוא אינו זמין ומעוגן בחוק, זה עדין לא הפך אותו לא נגישבניגוד לטקסי הנישואים האורתודוקסיים. לעומת שבע הברכות המסורתיות, בעלות הנוסח האחיד והקבוע, הברכות שנאמרות בחתונות האלטרנטיביות הן אישיות ונוסחן משתנה לבלי הכר מאירוע לאירוע, מה שהופך אותם למורכבים יותר, ועל כן נגישותם עומדת בספק.
2.    כוח רטורי – לנשאי תרבות יש דרגה של השפעה שיכולה לנבוע ממעביר המסר. הכוונה היא לכל אותם אלמנטים שהופכים את נשא התרבות קל לזכירה.
·        יותר ויותר אישים ציבוריים מצטרפים לגל האלטרנטיבי המתחזק –
41
2 ) א. רובינזון וגודבי עושים במאמרם "Time for life" הבחנה בין שתי תפיסות של זמן:
א.    תפיסת זמן מעגלית – תפיסה זו מאפיינת בעיקר חברות קדומות שמבוססות על חקלאות. משמעות התפיסה הזו היא שהחיים נעים על מסלולם בציר קבוע, שחוזר על עצמו. לדוגמא: עונות השנה. הטיעון שלהם זה שבחברות כאלו שמאופיינות בתפיסת זמן מעגלית אין משמעות לערכים כמו הישגיות כי ממילא הכל חוזר על עצמו. ועוד טוענים שאנשים בחברות כאלו בעצם נהנים מהרבה יותר זמן פנוי מאשר החברה המודרנית.
ב.    תפיסת זמן ליניארית – זו תפיסת זמן שמדברת על כך שהזמן התחיל בנקודה כלשהי והוא ממשיך קדימה. מה שהיה כבר לא יחזור על עצמו. הם –
6
ד. מודל הגלגל של רוזנגראן טוען שהתרבות היא זו שמחברת בין כל חלקי החברה. התרבות ממוקמת בליבו של הגלגל והיא אוחזת בחלקי החברה (מוסד דתי, חברתי, פוליטי, לימודי וכו'). התרבות היא זו שמחברת בין חלקי החברה, אם לא היה את מרכז הגלגל לא היה קשר בין מוסדות החברה, הנורמות והערכים של כל מוסד. לקשר שבין התרבות לחלקי החברה קורא רוזנגראן הקשר האופקי – כל חלקי החברה מחוברים בינם לבין עצמם אך הם קשורים רק לצמודים להם ולתרבות. –