שאלה 1- כאשר חוקר ניגש לבחינת אירוע מסוים במטרה לחקור ולנסות לחזות את השפעותיו על הפוליטיקה העולמית, עליו לבחון האם לאירוע הייתה השפעה גדולה (שינוי מהותי)? האם השפעת האירוע הנחקר תמשך פרק זמן מהותי מבחינה היסטורית? האם התהליכים הינם מעגליים (כלומר, משיבים מצב קודם)?
לעיתים אירועים שנדמה כי היוו אבן דרך ייחודית, מתגלים בהשוואה לאירועים אחרים כדומים לעבר ולא שונים באופן דרמטי כפי שנחשב בתחילה. פעמים רבות, רק חקר האירוע ממרחק הזמן, בראייה רחבה של כל הגורמים והשחקנים המעורבים, יוכל להעיד ולהוכיח את חשיבותו והשפעתו של אירוע מסוים. חוקרי הפוליטיקה העולמית מנסים לשייך אירועים ודפוסים שונים לאורך ההיסטוריה, תוך בחינת מידת השפעתם, לאחת מהמגמות: שינוי, המשכיות ומחזוריות. זאת על מנת להבין את תפקידו של האירוע במערכת הכלל עולמית.
שינוי- שימת הדגש המחקרי על נקודות המפנה.
למשל, אירוע המשנה את מסלולה של המערכת הבינלאומית עד כדי עיצובה מחדש, כגון, אירוע הטלת פצצות האטום על ידי ארה"ב על הירושימה ונגסאקי שיצר את מאזן האימה וההרתעה הגרעיני-.
שאלה 2- הגישה הקונסטרוקטיביסטית:
קונסטרוקטיביזם- הָבְנַיה חברתית של המציאות. הקונסטרוקטיביזם הינה גישה סוציולוגית, תיאוריה חברתית לחקר המציאות אשר שמה דגש על רעיונות ונורמות משותפים כבסיס לעיצוב היחסים הבינלאומיים.
הקונסטרוקטיביזם מחפש את הפתרונות להתנהגות החברה בהתנהגות הפרט, בחינת בני האדם כסובייקטיבים. זאת כיוון שמתנהגות הפרט נובעת התנהגות החברה.
תיאוריה זו מניחה כי על מנת להבין את הפוליטיקה העולמית יש לבחון את האופן בו מדינות, חברות, פרטים תופסים את המציאות. כלומר, הבנת המערכת העולמית תלויה בהבנה כיצד מבנה חברתי מסוים תופס את המציאות, משום שההתנהגות של כל גורם תלוי במשמעות שהוא נותן לפי הראייה הסובייקטיבית שלו ולפי ההבנייה החברתית המתפתחת והניתנת לשינוי–..
תיאוריה מערכת מונחים, כללים, הגדרות וטענות אשר תלויים אלה באלה באופן דדוקטיבי (מהכלל אל הפרט). כל אלה מייצגים השקפה מסוימת על ידי הצגת היחסים בין המונחים (קשר בין משתנים בתופעה הניתנת) במטרה להסביר ולנבא תופעות ולהנחות את הדרך להגעה ליעדים מוגדרים, מטרה מסוימת. לתיאוריה אין תשובה נכונה או לא, כיוון שהינה אופן חשיבה מסוים היא נכונה מנקודת הסתכלות מסוימת, וכתוצאה מכך ניתן להבין כי על תיאוריה להיות ברת הפרכה–. רמות ניתוח- שיטת רמות הניתוח נועדה להסביר תופעות בזירה הבינלאומית, תוך התבוננות על שלושה מפלסים: הפרט, המדינה והמערכת. כל אירוע ניתן לנתח על פי שלושת המפלסים, כאשר בכל אחד מן המפלסים תהיה התמקדות המחקר בהיבטים שונים. על כן על אף בחינת אותו המאורע, בכל ניתוח נקבל משמעות שונה לגמרי.
רמת ניתוח הפרט בוחן את התנהלות ותפישת העולם של בני האדם המשפיעים על קבלת ההחלטות בן שחקנים מדינתיים ולא מדינתיים. ברמה זו יכולות להיבחן אישיות המנהיג, אמונותיו, האידיאולוגיה בה הוא דוגל, דרכי קבלת ההחלטות ומידת השפעתו עליהן.
למשל, את גורמי ההפיכה הצבאית במיאנמר בשנת 1958 שהובילו בהמשך לשלטון צבאי במדינה, ניתן יהיה לנתח ע״י בחינת עברו ואישיותו של הרמטכ"ל הצבאי נה ווין, שככל הנראה הושפע מהארגון המהפכני בחסות היפאנים בעל אידיאולוגיה סוציאליסטית אליו הצטרף ב-1941