ממ"ן 12 - מבוא לאנתרופולוגיה - ציון 95

ממ”ן 12:
שאלה 1:
א.      מאמרו של המרווין האריס “האקולוגיה התרבותית של הפרות הקדושות בהודו” עוסק בשאלת המחקר העיקרית שלו – מה מסביר את קידוש הפרה בהינדואיזם. המחקר שלו מתמקד בגישה המטריאליסטית, גישה זו מתייחסת לקשר בין התרבות לסביבה. עיקר מחקרו היה ההתנהגות בפועל שכן לפי גישתו ההתנהגות היא זו שמבטאת את התרבות. אנתרופולוגים מטריאליסטיים כמו האריס טוענים כי מה שאנשים חושבים (המחשבה) או אומרים (השפה) אינו חשוב. התרבות באה לידי ביטוי בהתנהגות, בצריכה, ביחסים הכלכליים ובדברים שניתן למדוד ולכמת. האריס הציג עמדה שבה הוא טען שלכל תופעה תרבותית יש הסבר פיזיולוגי שקשור להסתגלות של בני האדם לסביבה בה הם חיים. מטרתו במאמר היא להבין את המניעים הכלכליים הרציונאליים למנהג קידוש הפרה בהודו. האריס במאמרו חוקר את הפרשנויות המקובלות לתפקיד האקולוגי של הבקר בהודו. הוא טוען שהיתרונות שהפרה מספקת בעודה בחיים עולים על היתרונות שבאכילתה: היא מביאה לתפוקה רבה באופנים שונים ותוצריה החומריים רבים ומשובחים בעוד שהאנרגיה הנדרשת לכך היא מעטה, ועל כן יש לשמור אותה. הפרה הפכה להיות קדושה ואסורה לשחיטה מפני שמנהג זה אפשר להודים את ההסתגלות –
שאלה 2:
א.      הגישה האתנוצנטרית: זוהי גישה שיפוטית בה החוקר מעריך תרבויות אחרות על פי הדמיון שלהם לתרבות שלו כאשר הוא מציב את תרבותו שלו כמרכזית. עמדת התרבות של החוקר להערכת תרבות אחרת או תופעה מסוימת בתרבות מתוך השוואה לתרבות המוכרת שלו. הנחת היסוד היא שהתרבות האישית, המוכרת היא טובה יותר ונכונה יותר.
יחסיות תרבותית: גישה הפוכה מהגישה האתנוצנטרית, גישה זו נמנעת משיפוט וטוענת שעלינו לחקור כל תופעה תרבותית בהקשר לתרבות בה היא מתקיימת , לא ניתן להעריך או לשפוט תרבות או תופעה תרבותית כלשהיא, גישה זו מכבדת כל תרבות ואת מנהגיה. בתוך הגישה של יחסיות תרבותיות ישנם 3 מבנים:
יחסיות אונטולוגית – מציגה שהמצוי בעולם הוא תלוי תרבות, למושגים שונים בעולם , יש תכנים  שונים. מי שנקט בעמדה זו מקבל את התכנים השונים, את המציאות השונה בכל תרבות.
–