יהודה איש קריות, דמות תיאולוגית או דמות היסטורית?
תאריך: 01.08.2016
שם הקורס:  "הנצרות הקדומה שלוש המאות הראשונות" מוגש על ידי: תוכן מבוא –…4
פרק 1: רקע היסטורי  לתקופת ישוע האימפריאליזם  הרומי …8
ישוע מנצרת מלך היהודים, דמות דתית או היסטורית -16
פרק 2: מקורות הברית החדשה –..22
מקורותיו של יוספוס פלאביוס -24
פרק 3: יהודה איש קריות –33
סיכום –35
ביבליוגרפיה 37
מבוא
בחרתי בנושא יהודה איש קריות מפני שלפי דעתי יהודה, הוא למעשה דמות אשר משקפת את דמות "היהודי" אשר בגד בישוע.  השאלה האם באמת הייתה דמות כזו או שמא דמותו היא סיפור תיאולוגי אשר מראה  לנו את החבר הטוב ביותר של ישוע, אחד מ 12  תלמידיו כדמות שמוכרת אותו בשביל בצע כסף, דמות אשר בוגדת בו.
אם נסתכל לאורך ההיסטוריה של הנצרות, נראה שהיהודים זכו פעמים רבות ליחס שלילי אשר דמותו של יהודה איש קריות נותנת את הרקע והבסיס לאותו יחס, אליו היהודים זכו ב2000 שנים האחרונות . יהודה איש קריות מהווה את אחת הדמויות הכי מוכרות בעולם ולרוב בקונוטציה שלילית.
שאלת המחקר שלי היא: האם באמת הייתה דמות כזו, או האם זו דמות שלמעשה "נוצרה" על ידי סופרים תיאולוגים, שיוצרים דמות דמיונית אשר לוקחת  חלק מהאשמה למותו של ישוע. ובנוסף, מראה לנו את המגמה הניכרת בכתבי הברית החדשה, בה ההאשמה מוטלת על היהודים, בעוד הרומאים הם למעשה דמות שולית במותו של ישוע.
במאי 2006 פירסם המגזין National Geographic כי פוענח כתב יד בן 1,700 שנים. בכתבה זו נכתב כי הותר לפרסום גילויו של כתב יד עתיק הכתוב בשפה הקופטית שהיה טמון מאות שנים במדבר המצרי ונתגלה בשלהי המאה ה-20 במצב של התפוררות מוחלטת. סיפורו של יהודה איש-קריות הינו מסקרן ,מעניין ומעלה תהיות רבות. הכיצד ייתכן שאחד מ-12 נבחריו של ישוע, שליח האל עלי אדמות, יוציא לפועל מהלך שעלול להביא למותו של ישוע? מה גרם ליהודי בן המאה הראשונה לספירה, בתקופה בה הרומאים שולטים בארץ ישראל ביד רמה, לבגוד בחברו הטוב ישוע, אשר היה ללא ספק דמות מוכרת באותה תקופה?
את אותה "בגידה" של יהודה איש-קריות בישוע, אירוע שהתרחש לפני כ-2,000 שנים אנחנו מרגישים עד היום. בפרט העם היהודי, המזוהה אצל רבים עם דמותו של יהודה איש קריות "הבוגד". זהו מקרה אשר יש לו השפעה לאורך כל השנים הללו ועד ימינו. לאורך ההיסטוריה זוהו יהודים כהתגלמותו של יהודה איש-קריות, הבוגד האולטימטיבי, ובשל כך דוכאו, עונו, גורשו ונרצחו לאורך השנים.
בנוסף הואשמו בהאשמות שונות ללא בסיס, כאשר נראה שהמקור לכל ההאשמות הללו, הינו ללא ספק דרישתו של הכומר למאמינים הנוצרים בנוגע לסיפור בגידתו של יהודה איש-קריות בישוע. השנאה ליהודה איש-קריות וליהודים היא אחת וללא ספק דמותו של יהודה איש קריות היוותה בחלק מבסיס לאותה שנאה.
מטרת מחקר זה הינה לבחון את  דמותו של יהודה איש קריות, ולנסות להבין אם זו היא דמות תיאולוגית בעלת אינטרסים נוצריםדידקטיים.  המטרה היא לבחון האם דמותו נבנתה על ידי אותם מבשרי הנצרות, או האם יהודה איש קריות הוא דמות היסטורית בעלת רקע מדיני-פוליטי של  אותה תקופה: השליטה של האימפריה הרומאית בארץ ישראל, התנהלות הממסד הרומאי בנתינים היהודים, התנהלות הרשויות היהודיות בפשוטי העם ופעילות פוליטית-מרדנית בקרב העם היהודי. כל אלה חייבים לבוא לידי ביטוי כאשר אנו מעוניינים לבוא ולחקור אירוע שהתרחש בארץ ישראל, בתקופת בית שני, בשנות ה-30 של המאה הראשונה לספירה.
על מנת לבחון את מהלכו זה של יהודה, נבחן תחילה את המדיניות של השלטון האימפריאליסטי בארץ ישראל. האימפריה הרומאית שלטה בעם היהודי במשך כ-400 שנים, (החל משנת 63 לפסה"נ וכלה בשנת 324 לסה"נ – אז מקובל לראות בה את האימפריה הביזנטית) ובעלת השפעה בהתנהלות היהודית אף כמאה שנים קודם לכן. יחסה של האימפריה הרומאית לנתינים היהודים שלה, יעזור לנו להבין את הלכי הרוח היהודים ואת יחסיהם לשליטים הרומאית ככלל, ואת התנהלותו של יהודה איש-קריות בפרשת הסגרתו של ישוע לרשויות בפרט. אבהיר כיצד התייחסו השלטונות הרומאיים למורדים ול-"troublemakers" בתחומי שלטונם ואת דרך התנהלותם כלפי משתפי הפעולה.
אכנס יותר למיקרו של העניינים ונבדוק את התנהלותו של ישוע עצמו. אנסה להוכיח כי פעילות הטפותיו של ישו לא היו אלא הטפות שמטרתן היא אחת – גיוס תומכים למרד והחזרת הצביון היהודי לארץ ישראל. למעשה ישוע לא היה הראשון שפעל בדרך זו, ואף לא האחרון, וכפי שיפורט – סופם של ישוע ושל האחרים היה זהה – וכך היה לאורך כ-200 שנים של התקוממויות רבות של היהודים בארץ ישראל בשלטון הרומאי.
לאחר מכן, אחקור את המקורות שיש בידינו להבנת התקופה והדמויות.
בפרק זה יובהרו יתרונותיו של כל מקור וכמובן חסרונותיו. יוסברו המניעים אשר גרמו למחבר להוציא על הכתב את רעיונותיו והשקפותיו, אשר בהם אנו משתמשים כיום לחקר ההיסטוריה ומעוניינים להבין את ההשקפות הללו, על מנת להעריך נכונה את האמת ההיסטורית. המקורות הכתובים העתיקים ישמשו מקור עיקרי לכתיבת מחקר זה, אך עם זאת ישולבו במהלכו מידע אודות תגליות ארכיאולוגיות ודעותיהם של היסטוריונים חוקרי הנצרות הקדומה וימי בית שני, המביעים את דעתם בנושא.
הפרק השלישי יהווה דיון בפעולתו של יהודה איש-קריות בהתחשב בגורמים שהוסברו בפרקים הקודמים לו, ואנסה להבין מי היה באמת יהודה איש קריות והאם באמת הייתה דמות כזאת.
כולי תקווה כי לאחר סקירת מחקר זה, היחס כלפי עמדותיו ודעותיו של יהודה איש-קריות יהיה שונה ולא יהיה בהכרח שלילי וחד-משמעי, וזאת על מנת להראות תדמית שונה של גיבורי הברית החדשה.