ממ"ן
1 2- מעשיות האחים גרים   שאלה
1   א.
בוימלר טוען שהעבר וההווה של העם הם אחד, והתגלמותם בטבע ובשורשים.
הוא טוען שההיסטוריה המדעית מסתכלת רק על התוצר בהווה, בעוד שהרומנטיקה אמנם רוכשת כבוב להווה אך מחפשת (בנרות) אחר השורשים (כלומר- העבר) של העם, שלטענתו בהכרח קיימים. ההווהצומח מתוך השורשים ומהווה חלק בלתי נפרד מהם. העבר, ובעצם האבות של העם ששאבו את ערכי הטבע, הם "רוח העם" בהתגלמותה המשקפת את העבר וכמוהו את ההווה של העם.
לסיום כותב בוימלר – "תודעה לאומית ופולחן אבות- חד המה", כלומר- האבות מבטאים את "רוח העם" בהתגלמותה, וזוהי הלאומיות הגרמנית.
  ב.
המושג "פולחן אבות" מתאר את האדרת שמם של מי שנחשבים לאבות האומה, והערצתם.
–
      שאלה
2   א.
וסרמן טוען שהאנטישמיות שבאה לידי ביטוי במעשיה "יהודי בסבך קוצים" היא לא גילוי של סטריאוטיפ עתיק יומין אלא ביטוי לסטריאוטיפ חדש.
הוא מראה שדווקא בגרסאות העתיקות יותר של המעשייה (גרסאות מהמאה ה-16), הנבל הוא נזיר ולא יהודי (והמגמה הכללית היא בכלל אנטי- קלריקלית), זאת גם מעידים האחים עצמם בהערות שהוסיפו לכרך בו הופיע המעשייה. וסרמן טוען שהייתה איבה כלפי יהודים בחלק מהעם הגרמני, אך היא לא הייתה עתיקת יומין כפי שהאחים הציגו אותה, כחלק ממעשיות האבות.
לדעתי במקרה זה מדובר בבחירה שעשו האחים להשתמש בטקסט שהוא בבירור פחות עתיק ואותנטי, כדי שיתאים למה שהלם לדעתם את רוח העם הגרמני. כלומר שנאת היהודים לא הייתה רצופה ועתיקה כפי –
    שאלה
3   השינויים הסגנוניים והערכיים שערכו האחים גרים במעשיות נועדו לשרת את המצאתה של המורשת הלאומית הגרמנית. אם כי סביר שהאחים לא ראו עצמם כממציאים אלא כמי שמחייה את המורשת הלאומית ואת ה"רוח החיה" של האומה.
תנועות לאומיות זקוקות למורשת מאחדת. כאן גדולתם של האחים, שהשינויים שערכו במעשיות תרמו קודם כל להצלחתן ותפוצתן של המעשיות (הרבה יותר מהוצאות שונות ומוקדמות יותר בתחום). שכן האחים השאירו מידה של אותנטיות "אפלולית" שמשכה את הקוראים,והכניסו שינויים שהתאימו את –