עבודה בדיני משפחה שהוגשה ב 2016, מבוססת על סעיפי חוק עדכניים ופסיקה רלוונטית.
אימוץ ילדים ומידע גנטי.
ציון בעבודה: 93
חלק א' שאלה ראשונה סעיף 1: אפתח בכך שכאשר מדובר בעניין של אימוץ ילדים נקודת המוצא היא זכויות ההורים והשיקול המנחה לכאורה הוא טובת הילד. משמעות הדבר היא כי אם אין הפקעת זכות הורית הרי שלא מגיעים כלל לשיקול של טובת הילד. חשוב לציין כי החלטת בית משפט להכריז על ילד כבר אימוץ אינה מהווה כל סוג של "עונש" כלפי ההורים הביולוגיים למרות שתוצאת ההכרזה בעקרונה פוגעת בהורים. חוק אימוץ ילדים קובע כי בית המשפט לא ייתן צו אימוץ על קטין ללא הסכמת הוריו לכך או אם הוכרז הקטין כבר אימוץ על פי סעיף 13 לחוק אימוץ ילדים.
במקרה שלפנינו מדובר בשני הורים שאינם יכולים לדאוג לצרכי בנותיהם בשל תפקודם השלילי בעקבות זאת התקבלה בפני בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת מידי מומחים שקבעו כי יש להכריז על הבנות כשבנות אימוץ במסגרת אימוץ סגור המנתק אותן בכל דרך מהוריהן הביולוגיים רחל ומנחם. לאחר הסכמתם של שני ההורים הוכרזו הבנות כבנות אימות ואף ניתן צו אימוץ. לאחר כשבעה חודשים חוזר מנחם מהסכמתו לאימוץ בטענה כי הוטעה כאשר סבר שאימוץ סגור יהיה דבר טוב יותר עבור בנותיו. כאשר נוצר מצב בו למעשה אין הסכמה של שני ההורים לאימוץ בית המשפט פועל בשני שלבים (ע"א
2 169/98 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה). בשלב הראשון- בית המשפט פונה לסעיף 13 בחוק בו מצויות העילות להפקעת הזכות ההורית. טובת הילד כפי שציינתי בהתחלה מהווה שיקול מנחה ואף שיקול על איך אינה מהווה עילה כשלעצמה ואינה מנויה בסעיף 13, היא מסייעת בבחינת האפשרות לניתוק הילד מהוריו הביולוגיים. במקרה דנן צוין בפנינו כי פני הדברים מעידים על כך שאין ביכולתם של ההורים הביולוגיים לספק לבנותיהם את צרכיהם ועל כן בית המשפט יתבסס על העילה הקובעת היעדר מסוגלות הורית (סעיף 13א(א)) (בע"מ 1675/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה). מסוגלות הורית כמשתנה אישיותי, מורכבת מהיכולת למלא תפקידים רבים הן בהווה והן בעתיד בהתאם לצרכיו ההתפתחותיים של הילד. כלומר, על פי עילה זו בוחן בית המשפט ומעריך את מסוגלותם העתידית של ההורים הביולוגיים לצרכיו המשתנים של הילד בתחום רחב של תפקודים הוריים. על פי הנתונים במקרה של רחל ומנחם, רחל אינה יכולה לדאוג לבנות בשל מצבה הרפואי ואילו מנחם נידון למאסר עולם מה שמונע ממנו פיזית להיות נוכח בחייו של בנותיו ולדאוג לצרכיהן, מה גם שהמצב לא ישתנה-
חלק ב' חוק מידע גנטי  מונע עריכת בדיקת אבהות בהיעדר צו של בית משפט. בדיקת אבהות נעשית באחד מבתי החולים בארץ, על פי צו של בית משפט לענייני משפחה ומשנתנה הסכמת ההורה הנבדק לביצועה (סעיף 28ב(א)(1))., תוצאות הבדיקה מהוות ראייה מכרעת להצהרת אבהות ולקביעת אבהות. נדרשת אף הסכמה לקטין שמועמד להיבדק אם הוא מעל גיל 16. במקרה דנן דורית בת שבע שנים ולכן לא נדרשת הסכמתה. סעיף 28ד(א) קובע כי על אמו של הקטין להיות רשומה בסטטוס "נשואה" במרשם האוכלוסין 300 ימים לפני לידת אותו קטין. במקרה שלנו מדובר ברחל- אישה נשואה. עולה מצב בו רחל לכאורה נמצאה ביחסים עם גבר נוסף מלבד מנחם כשנה לפני שדורית נולדה. מחשש לממזרות בית המשפט ימנע-