העבודה הינה בנושא תחיית השפה העברית ומתמקדת בשאלה: כיצד הפכה העברית מלשון כתיב וליטורגית (פולחן ציבורי) המשמשת לצרכים דתיים או סיפרותיים בעיקר ללשון מדוברת רב מערכתית ולאומית?

תוכן מבוא   1
סקירת ספרות מקצועית:. 2
תחיית השפה העברית במאות ה- 19 – 18: 2
תחיית העברית לפני קום המדינה: 3
אליעזר בן יהודה ופועלו לתחיית השפה העברית: 4
השפה העברית בתקופת המנדט וראשית שנות המדינה: 6
דיון 7
סיכום:  8
ביבליוגרפיה   9
רשימת נספחים   10    מבוא
הקמת מדינה מודרנית   דורשת יצירת בסיס של שפה, עיצוב היסטוריה  ותרבות משותפת כדי לאפשר חיים בטריטוריה אחת.
תחיית השפה העברית הייתה חלק חשוב של בניין האומה והקמת המדינה היהודית.
שלושה דברים חרותים באותיות של אש על דגל הלאומיות: "ארץ, שפה לאומית והשכלה לאומית ואיש כי יכחש באחד מהם כופר ביקר הלאומיות.
סוציו לינגוויסטים והיסטוריונים חוקרים איך שפה, זהות אתנית ולאומיות פועלות ביחד. מתחילת עליות התנועות הלאומיות במאה השמונה עשרה והתשע עשרה, שימוש מגמתי בשפה מקומית היה אחד המרכיבים החשובים בתהליך התגבשות אומות ומדינות עצמאיות.
בחרתי להתמקד ולחקור את הנושא של "תחיית השפה העברית "מכמה סיבות:
–          אנו יודעים שהשפה העברית היא תופעה יוצאת דופן בעולם. התהליך שעברה העברית הוא מיוחד במינו ולא מוכר בבלשנות המודרנית. שום מקרה שבו שפה שהייתה בעיקר שפה שבכתובים נהפכה בתוך זמן לשפת הדיבור היום יומי של אוכלוסייה גדלה והולכת.
–          לשפה העברית תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה של יחיד ושל חברה. השליטה בשפה מאפשרת גיבוש זהות לשונית ותרבותית ומפתחת תחושת שייכות לתרבותו של העם ולשפתו.
בחינת מבנה השפה, אוצר המילים שלה והטקסטים שנכתבו בה מאפשרים לראות את תולדות העם הדובר בשפה ואת תהליכי ההתפתחות שעברו.
–          הלשון חיונית מאוד ומלווה את האדם כמעט כל רגע בחיים.
תפקידיה העיקריים של הלשון: תקשורת, הבעה וחשיבה.
לדעתי חשוב שכל עם יבין את "השורשים" של השפה שלו, שהרי שפה היא לא סתם מילים או משפטים- שפה היא חלק מהלאומיות. העברית היא חלק מהציונות. לא תהיה מדינה ללא שפה.
שאלת המחקר שלי היא:
כיצד הפכה השפה העברית מלשון כתיבה וליטורגית (פולחן ציבורי) המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת רב מערכתית ולאומית?
סקירת ספרות מקצועית:
תחיית השפה העברית במאות ה- 19 – 18:
מאז סוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 החלה העברית לצאת מארון הספרים היהודי, מבתי הכנסת ובתי המדרש וליטול חלק פעיל בעולם התרבות, המעשה והיום יום היהודי. את המלאכה נטלו עליהם אנשי תנועת ההשכלה, הוגים, סופרים ועיתונאים שיצרו מסד ל"חילון העברית" והתאמתה לחיים המודרניים.
מפעל ההשכלה שהתמקד בתחום השפה בכתיבה עברית, היה שלב חשוב לקראת המהפכה המכוונת של תחיית הלשון, שהפכה בכמה שלבים, את העברית לשפה מקיפה: שפת דיבור ויומיום, שפת ספרות ותקשורת, שפה פוליטית ומדעית שאפשר לנהל בה, ברמות שונות ובערוצים רבים את כל חייה של חברה מודרנית. המהפכה הזאת היא מרכיב –