הקבוצה הכנענית – ממ"ן 11
שאלה 1
נקודת המוצא של הכנענים הייתה, כי היהדות כדת וכאמונה איננה יכולה להוות מקור יניקה לתנועה לאומית-טריטוריאלית ולתרבות לאומית, כיוון שמעצם טיבה היא איננה תלויה בטריטוריה מסוימת ומשום כך גם אין לה זיקה מיוחדת למרחב הארצישראלי במובן האותנטי של מולדת. מכאן שהכנענים דרשו לנתק את היהדות מהעבריות.
לדידם, זהות לאומית מודרנית מוגדרת על פי זיקה לטריטוריה, בעוד שזהות עדתית מוגדרת על בסיס קשרי משפחה ואמונה דתית משותפת, ואינה תלויה בזיקה לטריטוריה.
צמיחתו של מושג ה"עבריות" התרחשה על רקע
העיסוק של תנועת ההשכלה היהודית בשאלת זהותו של עם ישראל. ה"עבריות" לא הייתה רק אידיאה חדשה של המחשבה היהודית המודרנית, אלא יותר מזה: במושג ה"עבריות" הייתה בחירה מודעת של זהות חדשה לעם-ישראל. זהות זו גובשה לנוכח מבוכתה של האינטליגנציה היהודית דאז, שהייתה קרועה בין השאיפה להשתלב בחברה האירופית הכללית מצד אחד, לבין הצורך בהשתייכות קיבוצית בעלת זהות ייחודית מצד שני – צורך שהתנועה הרומנטית באירופה דרבנה אותו. ה"עבריות" הייתה סינתזה בין שתי המגמות המנוגדות האלה: היא באה לפטור את עם-ישראל מהזהות הדתית-יהודית המסורתית שהייתה לו עד אז, ולהעניק לו …
שאלה 2
יונתן רטוש סבר כי בהשפעת הספרות היהודית נפגם בין השאר היחס למרחב, ללשון, לזמן ולזהות גם בספרות הישראלית. הטענה שהספרות היהודית מתאפיינת ברוחב אופקים היא בעצם מופרכת, שכן לא ייתכן ליחס תכונה זו לספרות שכל עניינה הוא בבעיותיה ובצרכיה של ההוויה העדתית היהודית. בהתאם לכך, האופק הגיאוגרפי שלה מצומצם, ומקיף אך ורק את תחום מדינת ישראל ואת תחומי ההתיישבות היהודית לפני קום המדינה.
במאמרו "מנגד לארץ", טוען רטוש שאלתרמן, בשירו "מריבת קיץ", לא תופס בחושיו את הטבע הארצישראלי באופן ראוי, ומכאן שהוא משורר שהגלות עדיין טבועה בנפשו. אלתרמן רואה את הקיץ בארץ כיבש וקודר בעוד שבפועל מתאפיינת עונה זו גם בפריחה ירוקה של עצים ובשפע של ירקות ופירות. בנוסף, טוען אלתרמן בשירו כי הנערה הארצישראלית היא שילוב של החדש והישן: "מדורות בנכר בך נתן קורט קורט/ זה החן המרכב, בן תמורות העתים,/ השורף את הגשר אל –
שאלה 3
א. האומה האמריקאית שימשה לרטוש ולחבריו דגם היסטורי של אומה חדשה המורכבת ממהגרים שונים המכוננים ומפתחים בתוכה זהות אזורית ותרבות המיוחדות להם. במודל האמריקני הותכו המהגרים השונים לתרכובת חדשה שבה מאפייניהם הייחודיים – הגנטיקה, הדת, ההיסטוריה ולשון המוצא שלהם – אינם חשובים עוד. שאיפתם המרכזית של הכנענים הייתה להקים חברה חדשה ופתוחה שבה ימצאו את מקומם מהגרים מכל פינות תבל – ולא יהודים בלבד. בעיני הכנענים, אותם אנשים שהיגרו לאמריקה, עתידים היו להוליד "אמריקאים נאמנים ושלמים" ולוותר כליל על זהותם הישנה, משום שלפי תפישתו של רטוש אין אדם יכול להשתייך לשתי אומות שונות בעת –