תקציר העבודה מטרת העבודה שלי היא לחקור לפי הספרות לעומק הדברים מדוע מוצבים שנשלחים ל-רילוקיישן עוברים בהתחלה את שלב "הירח דבש" המאופיין בקסם לתרבות החדשה ומסתיים ברגע של ההתמודדות האמתית היום-יומית שמלווה בתקשורת עם תרבות ושפה שהיא זרה. עוד נחקור על הסתגלות המשפחה ועד כמה השפעה יש לה על המוצב עצמו ב-רילוקיישן.  בעידן של היום, בעידן הגלובליזציה, חברות/ ארגונים גדולים עושים עסקאות בחו"ל מכיוון שאם לא כך, הם לא ישרדו לטווח הארוך. אנחנו נמצאים בעידן שכל הזמן מתפתח, כל הזמן דרושים שינויים בכדי להצליח וחלק מהם מחייבים חברות/ ארגונים גדולים לצאת ל-רילוקיישן בחו"ל כדי לגדול ולצמוח שם. לצורך כך הם צריכים כוח אדם כדי לנייד לפעילות הזאת. פעולות חובקות עולם של החברות מחייבות שליחת עובדים ומנהלים למקומות שונים בעולם.
וכך נוצרה התופעה של רילוקיישן – הצבה ומוצבים- העובדים נשלחים לחו"ל כדי לעשות פעילות מסוימת בחו"ל לתקופה מוגדרת מראש.
בעבר- מעט מאוד אנשים בעולם נסעו לשליחויות אבל כיום יש הרבה ארגונים ששולחים אנשים לעשות רילוקיישן.
הניוד הזה מעלה איתו המון קשיים. זו התקלות עם תרבות אחרת שדורשת יכולת הסתגלות ועמידה בלחצים שלרוב אינם מורגלים בהם. זה לא פשוט וקל כמו שזה נשמע.
מחקרים מראים שיש אחוזים גדולים של אנשים שנכשלו בתפקיד הזה. בין 16%-45%. מחקרים שנעשו במדינות יותר קשות, כמו אפריקה, מדברים על 75% כישלון- אחוז מאוד גבוה של כישלון בתפקיד.
מוכנות המשפחה לתהליך: הסיבה הכי נפוצה לחזרה הביתה לפני הזמן ולכישלון ב-רילוקיישן היא המשפחה. חוסר הסתגלות של המשפחה. צריך למצוא משפחה שמתאימה לשינוי ולכן כאשר בוחנים את המועמד, צריך לבדוק את מוכנות המשפחה שלו לצעד גדול שכזה (במיוחד כשמדובר במשפחה עם ילדים), ולא רק המועמד עצמו כי המשפחה מהווה חלק מאוד חשוב להצלחתו של המוצב למשימה בינלאומית. לפיכך שאלת המחקר שלי היא: "השפעת הסתגלות המשפחה וידע תרבותי ושפה על הצלחת המוצב במילוי תפקידו".
השערות המחקר השערה ראשונה "מוצב שמכיר את התרבות והשפה בארץ המיועדת יצליח יותר ממוצב שמגיע לארץ חדשה עם תרבות ושפה שהיא זרה עבורו".
השערה שנייה "הקשר בין הסתגלות משפחת המוצב במדינה המארחת לבין הצלחת המוצב למשימה הבינלאומית שניתנה לו באותה מדינה".
תוכן עניינים:
מבוא …עמוד
2 רקע
תאורטי -עמוד
3 השערות המחקר עמוד
6 פרק שני: שיטת העבודה עמוד 7
פרק שלישי:
ממצאים -.עמוד
8 פרק רביעי:
סיכום –עמוד
1 5
פרק חמישי:
בבליאוגרפיה –עמוד
1 7
מבוא
מטרת העבודה שלי היא לחקור לפי הספרות לעומק הדברים מדוע מוצבים שנשלחים ל-רילוקיישן עוברים בהתחלה את שלב "הירח דבש" המאופיין בקסם לתרבות החדשה ומסתיים ברגע של ההתמודדות האמתית היום-יומית שמלווה בתקשורת עם תרבות ושפה שהיא זרה. עוד נחקור על הסתגלות המשפחה ועד כמה השפעה יש לה על המוצב עצמו ב-רילוקיישן.  בעידן של היום, בעידן הגלובליזציה, חברות/ ארגונים גדולים עושים עסקאות בחו"ל מכיוון שאם לא כך, הם לא ישרדו לטווח הארוך. אנחנו נמצאים בעידן שכל הזמן מתפתח, כל הזמן דרושים שינויים בכדי להצליח וחלק מהם מחייבים חברות/ ארגונים גדולים לצאת ל-רילוקיישן בחו"ל כדי לגדול ולצמוח שם. לצורך כך הם צריכים כוח אדם כדי לנייד לפעילות הזאת. פעולות חובקות עולם של החברות מחייבות שליחת עובדים ומנהלים למקומות שונים בעולם.
וכך נוצרה התופעה של רילוקיישן – הצבה ומוצבים- העובדים נשלחים לחו"ל כדי לעשות פעילות מסוימת בחו"ל לתקופה מוגדרת מראש.
בעבר- מעט מאוד אנשים בעולם נסעו לשליחויות אבל כיום יש הרבה ארגונים ששולחים אנשים לעשות רילוקיישן.
הניוד הזה מעלה איתו המון קשיים. זו התקלות עם תרבות אחרת שדורשת יכולת הסתגלות ועמידה בלחצים שלרוב אינם מורגלים בהם. זה לא פשוט וקל כמו שזה נשמע.
מחקרים מראים שיש אחוזים גדולים של אנשים שנכשלו בתפקיד הזה. בין
1 6%-45%. מחקרים שנעשו במדינות יותר קשות, כמו אפריקה, מדברים על 75% כישלון- אחוז מאוד גבוה של כישלון בתפקיד.
מוכנות המשפחה לתהליך: הסיבה הכי נפוצה לחזרה הביתה לפני הזמן ולכישלון ב-רילוקיישן היא המשפחה. חוסר הסתגלות של המשפחה. צריך למצוא משפחה שמתאימה לשינוי ולכן כאשר בוחנים את המועמד, צריך לבדוק את מוכנות המשפחה שלו לצעד גדול שכזה (במיוחד כשמדובר במשפחה עם ילדים), ולא רק המועמד עצמו כי המשפחה מהווה חלק מאוד חשוב להצלחתו של המוצב למשימה בינלאומית. לפיכך שאלת המחקר שלי היא: "השפעת הסתגלות המשפחה וידע תרבותי ושפה על הצלחת המוצב במילוי תפקידו".
רקע תאורטי משתנים בלתי תלויים ידע תרבותי האדם תמיד מחפש את הסביבה התרבותית שהכי דומה לו, האדם רוצה להיות בסביבה תרבותית שהוא ירגיש בה הכי קרוב לסביבה התרבותית בה גדל בביתו.
בעולם של ניידות גלובלית גוברת, אנו בודקים כיצד הרגשות של ייחוד תרבותי – הרגשות של להיות שונים ומופרדים מהסביבה התרבותית – משפיעים על המוצבים במצבים מסוימים. המהגרים הבינלאומיים עוברים שלב "ירח דבש" המאופיין בקסם לתרבות החדשה (כנסיית
1 982).
עם זאת, שלב זה בדרך כלל מסתיים ברגע ההתמודדות האמתית, היומיום תקשורת עם התרבות החדשה חייבת להתחיל, ואנשים מתמודדים עם האתגרים לאבד את כל הסימנים המוכרים וסמלים של אינטראקציה חברתית (אוברג 1960) – ולכן הם נוטים יותר לחוות את הייחודיות התרבותית.
מוצבים שנשלחים מתרבות אחרת ושונה מזו שהם מכירים לעתים קרובות מתמודדים עם אתגרים כדי לקיים אינטראקציה עם עמיתים לעבודה ועם פקידים בחברה הבת. כמו חוקרים בין תרבותיים, התרבות משפיעה על סגנונות התקשורת המועדפים. תקשורת בתרבות הקשר נמוכה (למשל ארה"ב) מפורשת בעל פה ומתוארת במפורש. לעומת זאת, תקשורת בתרבות הקשר גבוהה (למשל יפן) נוטה להיות מילולית, ואנשים מקדישים תשומת לב רבה יותר למצב או לרמזים לא מילוליים. האם ידיעת השפה המקומית חשובה? ברור שכאשר יודעים את השפה זה מקל ועוזר לתקשר עם הסביבה שבוא אתה נמצא למרות שאפשר להסתדר גם עם האנגלית.
ההמלצה היא להכיר מילים בסיסיות בשפה שאליה הולכים. לפעמים גם ידיעת שפה לא עוזרת מכיוון שיש סלנג וביטויים שהם לא עניין של שפה, גם מבטא וביטויים יכולים להוות מכשול. יש גם את השפה של התרבות וההתנהגות שאלו הם קודים שאדם שמגיע מתרבות שונה לא יבין אותם.
מטלות בינלאומיות כרוכות באי ודאות ובמתח – אך הן גם מציעות את ההבטחה של הזדמנויות ואתגרים חדשים.
בהבהרת התהליך לפיה העבודה והמשפחה משתלבים ומביאים לביצועים יעילים שני ההקשרים, אנו רואים בגולים ובשותפים שלהם אנשים בעלי גישה למשאבים אישיים, עבודה ומשפחה, המסייעים להם להגיב ביעילות לדרישות הכרוכות במעבר לסביבה זרה.
כדי לתפקד הן בתפקידים המשפחתיים והן בעבודה, חוויית הגולה מסתיימת בהשגת מטרות בהקשר של עבודה ומשפחה כאחד. אנו מאמינים כי המודל המוצע שלנו וההשערות הקשורות בו יספקו בסיס חשוב לעבודה עתידית בתחום זה, ואנו מקווים כי הוא יפתח דרכים חדשות למחקרי גולים וממשקי עבודה משפחתיים ויידע על ניהול בפועל.
חשיבותם של כישורי השפה המקומית לגולים נדונה שוב ושוב, החוקרים גם שמו לב למשמעות של מיומנויות תקשורת לאינטראקציה בין-תרבותית מוצלחת. גולים שנשלחו מתרבות אחרת לעתים קרובות מתמודדים עם אתגרים כדי לקיים אינטראקציה עם עמיתים לעבודה ועם פקידים בחברה הבת. כמו חוקרים בין תרבותיים, התרבות משפיעה על סגנונות התקשורת המועדפים. בייחוד, ההקדמה של הקשר של הול (1976) מדגימה שני סגנונות תקשורת שונים. תקשורת בתרבות הקשר נמוכה (למשל ארה"ב) מפורשת בעל פה ומתוארת במפורש. לעומת זאת, תקשורת בתרבות הקשר גבוהה (למשל יפן) נוטה להיות מילולית, ואנשים מקדישים תשומת לב רבה יותר למצב או לרמזים לא מילוליים. סגנונות תקשורת אלה יאפיינו את העדפת התקשורת המיינסטרים בתרבות. כפי שמציין מחקר של קים (2007), גולים שנשלחו מהמטה אכן עומדים בפני סגנון התקשורת המסתמן של העובדים המקומיים, דבר שעלול לעכב את התפתחות ההזדהות הארגונית עם החברה הבת. הסתגלות המשפחה מטלות בינלאומיות הן זרז לשינוי בחיי המשפחה והן בחיי העבודה של המוצבים.
זה נכון במיוחד עבור רוב המוצבים הנשואים או ביחסים מחויבים. לפני המשימה לשני השותפים יש חיים שלובים זה בזה עם קרובי משפחה, חברים, עמיתים וקשרי קהילה. עם הגעתם למדינה החדשה יש להם רק אחד את השני, ולחלק מהם יש גם את ילדיהם. המשימה לעתים קרובות מפריע לאיזון התא המשפחתי מכיוון שהמוצב הוא המפרנס הבלעדי ובן הזוג הנלווה למוצב הופך לעסוק אך ורק במשק הבית. לא רק שהוא איבד את העבודה הקודמת-