שיטות מחקר א' יחידה 2+1  שלבי החקירה המדעית
1 . ניסוח שאלת המחקר.
לדוגמא: האם הגלישה באינטרנט גורמת לדיכאון?
2. ניסוח השערת המחקר.
המחקר המדעי מנבא את העתיד ויש לו שתי תכונות שמאפיינות אותו:
1.     אובייקטיביות – החשיבה המדעית חייבת להיות אובייקטיבית במובן זה שהיא משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטיביות מצד החוקר, כך שאין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו האישית של המדען. המחקר צריך להתבצע כך שכל מי שחוקר אותו יקבל את אותן התוצאות.

2 .     אמפיריות – מכיוון שהחקירה נועדה לתת תשובות ביחס למציאות, עליה לעסוק במציאות, קרי, בנתונים.  נתונים אלו הם הכלי העיקרי המשמש לבדיקת טיעונים שונים.  באמפיריות ניתן לכמת את המחקר, כלומר, לתת לו ערכים מספריים.  כדי להוכיח מחקר מסוים צריך שיהיו ערכים שניתן יהיה למדוד אותם.
כל טיעון מדעי חייב לעמוד בשתי דרישות:
1 .    דרישת הרלוונטיות – פירושה, שמהמידע המסביר אפשר יהיה לחזות את המאורע המוסבר.
דוגמא: טמפרטורת גוף גבוהה מסבירה את עליית הכספית במדחום.  מבחינה סטטיסטית זהה דרישת הרלוונטיות לדרישה שיהיה מתאם סטטיסטי בין שני המשתנים.  מתאם בין שני המשתנים פירושו, שכאשר ידוע ערכו של משתנה אחד, ניתן לחזות את ערכו של המשתנה האחר ביתר דיוק, מאשר אם אותו ערך איננו ידוע.   במילים אחרות, כדי שטענה תהיה הסבר מדעי, יש לנסחה כחוק כללי המצהיר שיש קשר בין שני המשתנים.  הסבר מדעי אינו חייב להיות סיבתי. חייבים להיות שני משתנים במשפט.
אם יש קבוע זה לא עומד בדרישת הרלוונטיות.

2 .    דרישת הבחינות – על פי דרישה זו, טענה שאי אפשר להעמידה במבחן הניסיון, אינה יכולה להיות הסבר מדעי.  דרישה זו מתקשרת כמובן לדרישה, שחקירה מדעית תהיה אמפירית, כלומר, תתבסס על נתונים בלבד.  לדוגמא: התסכול הוא הסבר מדעי להתנהגות תוקפנית רק אם יש דרך למדוד התנהגות תוקפנית ורגשות תסכול (דרישת הבחינות), ואם נמצא מתאם בין שני המשתנים הנמדדים (דרישת הרלוונטיות).
–