רקע לתיאור הבעיה:
חברת החשמל לישראל, הינה חברה ממשלתית וציבורית, אשר מהווה מונופול בענף ייצור החשמל במשק הישראלי. החשמל הינו מצרך בסיסי וחשוב לתפעול שוטף בכל בית, בתי עסק, תעשיות ותאגידים שונים בישראל.
מאחר וקיימת ריכוזיות גבוהה (מונופול) בתחום זה, לצרכנים אין בחירה ואלטרנטיבות אחרות לרכישת שירותי החשמל. לפיכך הדבר מוביל לבעיות כלכליות וחברתיות במדינה בדבר תעריפי החשמל, בעיה שמרחיבה את השיח בדבר הפרטת חברת חשמל או בדבר שינוי מבני בחברה, בייחוד כאשר מגמת התחרותיות עולה ומתפתחת בשוק. בנוסף, מדיניות ההפרטה הפכה בישראל עם השנים לנפוצה במצען של המפלגות הגדולות, מתוך הכרה בכך שתספק שיפור במתן השירות לאזרח. נוסף על כך, על אף שמדובר בחברה בבעלות המדינה, המשאבים הנחוצים לפיתוח משק החשמל מגויסים על ידי החברה ממקורות עצמיים ובאמצעות גיוסי הון בישראל ובחו"ל, ואינם ממומנים מתקציב המדינה, אך מקבלים ערבות ממשלתית. כיום חברת החשמל נמצאת בגירעונות עמוקים, אך היא מוגנת  ונתמכת ע"י הממשלה שמחלצת אותה בעת הצורך מפני פשיטת רגל. הפרטת חברת החשמל למספר חברות פרטיות יכולה להוריד את הנטל הכספי מגב הממשלה. אך בל נשכח כי בפני חברת החשמל עומדת אחריות ומשימה כבירה ביותר, שהרי מדובר בחברה היחידה המספקת שירות תשתיות חשמל החיוני ומשפיע באופן מהותי על כלל המשק בישראל, החל מתעשיות, בורסה, קניונים וכלה בבסיסי צה"ל. ולכן, חוסר מקצועיות ותקלות באספקה עלולות להביא לפגיעה חמורה והפסדים עצומים לכלכלה הישראלית.
לאור האמור לעיל, המדינה ואזרחיה מושפעים הן באופן ישיר והן באופן עקיף מכל שינוי במשק החשמל ולפיכך, מדובר בבעיה ציבורית אשר יש ליצוק לתוכה את שאלת ההפרטה הקושרת אליה שאלות בדבר הרגולציה ופיקוח מתוך החזון להגן על הצרכן הפרטי ולטובת המדינה כולה.
המצב הנורמטיבי (הרצוי) – רפורמה במשק החשמל בישראל, שמטרתו להבטיח אספקת חשמל זמינה, אמינה ויעילה תוך כדי ביטול מעמדה של חב' חשמל כמונופול. זאת למרות שרבים סבורים, כי מחירי החשמל בישראל הינם מן הנמוכים ברוב מדינות המערב, מספר התקלות נמוך יחסית והשירות שמעניקה החברה נחשב לאיכותי.
בפועל (מצב פוזיביסטי) –  בעשורים האחרונים הוקמו ופעלו מספר בלתי-מבוטל של ועדות שתפקידן היה לבחון את מבנה משק החשמל בישראל ולהציע דרכים לקידומו. המלצותיהן של הוועדות אומצו – לפחות בחלקן – בהחלטות ממשלה ואף עוגנו בשינויים כאלה ואחרים בחוק משק החשמל החדש שנחקק בשנת 1996, אשר מטרתו הינה להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומזעור עלויות. אולם בפועל המטרות לא הושגו ולא היוו את הפתרון הנדרש.
לסיכום, הגדרת הבעיה: קיים פער בין המצב הרצוי (יישום הרפורמה במשק החשמל בישראל) למצב המצוי (מטרת הממשלה לייעול וקידום משק החשמל לא הושגה). הפער הוא בין המצב הקיים לבין הרצון ליצור מצב של יעילות, שינוי מבני ויכולת זמינה לייצור חשמל.