עבודה בדיני חוזים 750 מילים נכרת חוזה לאספקת מתכות בין "אל-חלד" לבין "פס-כסף". בשל עליית מחירי המתכות סיפקה "אל-חלד" רק חלק מהכמות שנרכשה,  תוך הודעה כי לא תספק את שאר הכמות.
מתיאור המקרה עולות השאלות: מהן התרופות המגיעות ל"פס-כסף" בשל ההפרה?
בבואי לייעץ ל"פס-כסף" בנוגע לזכויותיה כלפי "אל-חלד" נבחן האם הופר החוזה. בקייס צוין כי "פס-כסף" ו"אל-חלד" כרתו ביניהן חוזה רכישה של מתכות. עם זאת, נראה כי "אל-חלד" הפרו את תנאיו בהתאם לס'
1 (א) לחוק החוזים תרופות (להלן: חוה"ת) בכך שהודיעו כי יפסיקו לספק מתכות ל"פס-כסף".
בגין ההפרה, זכאית "פס-כסף" לתרופות עפ"י סעיף 2 לחוה"ת. ראשית, אציע ל"פס-כסף" לדרוש את ביטול –
בנוסף, תוכל "פס-כסף" לדרוש פיצויים מכוח ס' 10 לחוה"ת. סעיף זה קובע כי הנפגע זכאי לפיצויים בעבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מההפרה. אולם, חלה עליה חובת ההוכחה כי נגרם לה נזק ועלייה לעמוד את היקו, וזאת עפ"י המבחנים של סעיף 10 לחוה"ת.
ראשית, יש לבחון את היקף הנזק ומידתו. "פס-כסף" תטען לקשר בין הפרת החוזה לבין אובדן הרווחים מהעסקה עם "התקליטור", שהרי "אל-חלד" לא עמדה ביעד הכמות אותו רכשה. על כן, תוכל לדרוש פיצויי –
מנגד, תטען "אל-חלד" כי במידה והיו מקיימים את החוזה הם היו נכנסים למצב כלכלי קשה ביותר. בנוסף תטען כי "פס-כסף" היא אשם תורם, דוקטרינה שהוכרה בידי השופט שמגר בעניין Eximin, כי תרמה באשמתה שלה לנזקים, כיוון שיכלה לפנות לחברה אחרת העוסקת בתחום המתכות ובכך לא הייתה מאבדת –