תקשרות טכנולוגיה חברה תרבות שאלה מס' 1
א.      ישנם שלושה הגדרות בסיסיות של טכנולוגיה :
1.      טכנולוגיה כמכשיר:  זוהי ההגדרה הבסיסית ביותר של טכנולוגיה. מסתכלת על הטכנולוגיה כעצם פיזי כמו עט, מכונית, רמזור או שואב אבק. הגדרה זו היא הגדרה צרה מאוד מכיון שהיא מסתכלת על טכנולוגיה כמוצר סופי ולא כתהליך . נוסף על כך, הגדרה זו מתעלמת מן יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה לחברה  ומסתכלת על טכנולוגיה בצורתה הבסיסית ביותר .
חשוב להדגיש כי הגדרה זו לא סותרת את שאר ההגדרות אלא מהווה כבסיס לשלבים המתקדמים.
2.      טכנולוגיה כידע:  הגדרה זו רואה את הטכנולוגיה כתהליך המשולב בחברה . ההתייחסות שלה היא לא רק למוצר הסופי אלא גם להבנה ולידע שיש לבני האדם על המוצר. לדוגמה: שואב אבק דורש גם ידע של המפעיל שלו . היכן נמצא כפתור ההפעלה, איך מנקים את השואב לאחר השימוש, מהו פילטר ומדוע צריך להחליפו …
ב.      המאמר שבחרתי להציג הוא מאמר מס' 2 "וירטואליות ואי שביעות רצון ממנה: חיפוש אחר קהילה בחלל הקיברנטי " מאת שרי טרקל .
לפי דעתי מאמר זה נוגע בכל ההגדרות המדוברות אך מתמקד בעיקר בהגדרה השלישית וזו מכיוון שמאמר זה מציג ומתמקד ביחסיי הגומלין שבין בני האדם לבין הטכנולוגיה ומסביר על השינוי שגרמה הטכנולוגיה ברגשות האדם, בתחושות שלו ובהסתכלות שלו על הדברים . כך לדוגמא מציגה שרי טרקל במאמר סיטואציות מציאותיות אשר הטכנולוגיה היום מצליחה לחכות באופן כמעט מציאותי לחלוטין . אם זאת טרקל מציגה כמעט בכל הסיטואציות את הנקודה החשובה שלא משנה כמה החיקוי יהיה טוב ומציאותי, ההרגשה שאנו מקבלים מין המציאות תיהיה שונה . …
שאלה 2
א.       ישנה עמדה הרווחת כי טכנולוגיה היא מוצר פרטי, וזו מכיון שבני האדם משתמשים בטכנולוגיה בהתאם לצרכים ולמטרות שלהם. סיבה נוספת היא שכמו כל מוצר פרטי גם טכנולוגיה נרכשת בכסף. אם זאת, המחשבה כי טכנולוגיה היא מוצר פרטי שגויה ביסודה . גישה זו מתעלמת מכך שהטכנולוגיה היא חלק ממערכת חברתית רחבה בעלת יחסי גומלין בין בני האדם למכשירים הטכנולוגים . ישנם שלוש סיבות מדוע הטכנולוגיה היא אינה מוצר פרטי :
1 .      כל טכנולוגיה היא רק מכשיר קצה במערכת חברתית ותרבותית מורכבת. כלומר, השימוש בטכנולוגיה הוא אמנם שימוש פרטי אך אם זאת אין עליו בלעדיות. לדוגמא: רדיו . כאשר אתה רוכש רדיו ומאזין לו אתה בעצם הופך להיות חלק מקהל מאזינים החולקים שפה משותפת, זמן משותף בהאזנה לרדיו ואף שואבים אותו –
ב.       הכתבה " מסקס עד בייביסיטר" משלבת בתוכה את שתי הפרדיגמות שלמדנו . גם את הפרדיגמה הדטרמיניסטית וגם את הפרדיגמה ההבנייתית . בשביל להבין קביעה זו עלינו ראשית להבין כי  כל מקרה אשר מוצג בכתבה  יכול היה להיות מוצג על ידי שתי הפרדיגמות באור שונה .  לדוגמה: ניתן להגיד כי הפרדיגמה הדטרמיניסטית ובעיקר –
ג.        במידה רבה הפרדיגמה ההבנייתית סותרת את פרדיגמת הדטרמיניזם ומציגה פאן אחר של יחסים בין החברה לבין הטכנולוגיה . פרדיגמה זו מבקשת להציג מצב בו מתקיים משא ומתן בין הכוחות בחברה ( קבוצות אינטרס, קבוצות מעמדיות, מגדריות, פוליטיות  וכן הלאה) ולהראות כיצד החברה משפיעה גם היא על התפתחות הטכנולוגיה . במילים אחרות ניתן להגיד כי ישנה ביקורת חריפה מצד הפרדיגמה הזו על הפרדיגמה הדטרמיניסטית שקובעת כי התפתחות הטכנולוגיה היא ליניארית ואינה נתונה למשא ומתן אלא גוררת אותנו בני האדם אחריי הטכנולוגיה .  מנגד , הפרדיגמה החברתית מציגה תהליך מורכב יותר , תהליך בו ישנם שתי צדדים ולעיתים אף יותר, תהליך אשר אינו מתבצע בצורה חד כיוונית אלא ככזה שנע מצד לצד . בכדי להראות את כוונתי השתמש במאמר " הטלפון בחייהן של נערות פלסטיניות בישראל" .
מאמר זה מציג את שלבי אימוץ הטלפון הנייד בחברה הפלסטינית בישראל בשנות ה2000 המוקדמות בהם בחברה הישראלית הטלפון היה נפוץ אך בחברה הפלסטינית הדור הוותיק ניסה להימנע מכניסת הטלפונים לחיי החברה של הנוער עקב חששות מהנזקים שעלול לגרום .  בתשובתי אנסה שלא לסכם את המאמר אלא רק להציג בו את הנקודות שלפי דעתי מהוות משמעות במטרה להסביר את הפרדיגמה ההבנייתית ואת ההקשר שלה למאמר זה .
ראשית, ניתן לראות כי כניסת הטלפונים לחייהן של הנערות הפלסטיניות נעשות על ידי הבנייה חברתית . במאמר אנו יכולים לראות כי למרות האיסור החברתי של הוריהן של הנערות, הטכנולוגיה עדיין מצליחה להגיח פנימה דרך פיתוח יחסים רומנטיים או חברתיים של הנערות עם מחזריםחברים . ניתן להבין כי מהרגע שנכנסו הטלפונים לחייהם של הנערות יחסי הכוחות בחברה השתנו שכן הבנות יכולות ליצור קשר עם –
  לסיכום, ניתן לראות כי הפרדיגמה ההבנייתית מתאפיינת באופי יותר גמיש כלפי החברה . פרדיגמה זו תיהיה יותר פתוחה למשא ומתן הנגרם בעיקר מצד החברה ומתוך חופש הפרשנות אשר שייך לה . על פי פרדיגמה זו , ניתן לראות כי הטכנולוגיה מתעצבת על ידי קבוצות בחברה שכן בשביל להכיל את כולם עליה להתאים את עצמה לכולם , –