החוג למדעי המדינה חיזבאללה: בין טרור לפוליטיקה עבודה סמינריונית במסגרת הקורס "טרור ולוחמה בטרור: מהלח"י ועד אל-קעידה" תוכן עניינים
מבוא 3
פרק 1 – מהו טרור? גישות שונות להגדרה של ארגוני טרור 4
פרק 2 – הקשר שבין טרור ופוליטיקה באסלאם המודרני 7
פרק 3 – חזבאללה – היסטוריה של הארגון 9
אידיאולוגיה ושינוי 11
פרק 4 – הפוליטיקה בלבנון 15
פרק 5 – מעשי הטרור והגרילה של חזבאללה 17
שנות השמונים 17
שנות התשעים 18
שנות האלפיים 19
דיון בשאלת המחקר 21
מקורות 23
מבוא
מדוע פונים ארגונים לטרור? מה הם מבקשים להשיג באמצעותו? האם הם מצליחים? שאלות אלה ואחרות מעסיקות את העולם המערבי כולו, ואת ישראל אף יותר, בשנים האחרונות. בישראל מתמודדת האוכלוסייה עם הטרור באופן אינטנסיבי כבר שנים ארוכות, בעיקר בזירה הפלסטינית אבל לא רק בה. רבות נכתב על המטרות של הטרור ועל הגורמים המשפיעים על הפנייה לטרור, של יחידים ושל קבוצות. בעבודה הנוכחית תיבחן סוגיה אחת ספציפית של עיסוק בטרור – הפנייה של ארגון החיזבאללה לפעילות טרוריסטית. עבור ישראל זו סוגיה קיומית ורלוונטית למציאות היומיומית שעלינו להתמודד איתה.
אני מוצאת את הנושא הזה חשוב בכדי לקבל תמונת מצב אפשרית על תפיסת הטרוריסטים עצמם את הטרור, ואף תפיסת העולם כולו את הארגונים אשר פונים לפוליטיקה. האם הצעד הזה של לקיחת חלק בפוליטיקה המקומית עתיד למתן את הארגונים הללו? ייתכן וזהו הפתרון אשר יוביל לעולם שקט יותר הסובל פחות מאיימת הטרור?
על פי תפיסתי והשערתי ניתן יהיה לראות שינוי בהתנהלות חיזבאללה לאחר כניסתה לפוליטיקה, ארגון אשר הופך לגוף פוליטי הינו ארגון אשר תלוי בראש ובראשונה בציבור בוחריו, כאשר אין תמיכה רחבה בו הוא מאבד מכוחו הפוליטי ולכן אין זה אפקטיבי. ארגון השואף להיכנס לפוליטיקה צריך לדאוג הן ליחסי פנים והן ליחסי החוץ. אומנם, חיזבאללה מעוניין בקידום האינטרסים שלו בעולם הערבי ולא בעולם המערבי אך אין אפשרות להתעלם מהכוח של עולם המערבי איתו עליו להתמודד ולשמור על יחסים אשר יאפשרו את המשך קיומו.
לאחר שחסן נסראללה החל להוביל את ארגון החיזבאללה ב- 1992, הארגון רץ לבחירות בלבנון. השנה הכריז האו"ם על חיזבאללה כארגון טרור . השאלה שאותה אחקור בעבודה היא כיצד השפיעה הכניסה של נסראללה לפוליטיקה הלבנונית על הנטייה של הארגון לטרור? האם יש קשר בין הכניסה לפוליטיקה והנגיעה בטרור? האם יש הבדל בין האסטרטגיות של חיזבאללה לפני ואחרי 1992? בכדי לענות על השאלה הזאת אסקור מאמרים בנושא ואבחן אותם לאור גישות תיאורטיות לטרור. שיטת המחקר היא עיונית ומבוססת בעיקר על ספרות שנכתבה בנושא. מתוך הדברים שאותרו ירוכז מה שנראה רלוונטי לשאלת המחקר וינותח בכדי להשיב עליה. בפרק הראשון יוצגו גישות שונות להבנת מושג הטרור, לאחר מכן ידובר על שימוש בטרור על ידי תנועות אסלאמיות מודרניות באופן כללי, ולבסוף אדון בארגון חיזבאללה עצמו. עיקר העבודה הוא בהשוואה בין תקופות שונות בפעילות הטרוריסטית של הארגון. השינויים בדרכי הפעולה יושוו לתשתית האידיאולוגית ולשינויים שהיא עברה מאז הקמת הארגון. לבסוף יתקיים דיון בשאלת המחקר לאור הממצאים שעולים מהספרות.
פרק 1 – מהו טרור? גישות שונות להגדרה של ארגוני טרור לפני שנוכל להתקדם ולדבר על ארגון החיזבאללה כארגון טרור, ישנו צורך להגדיר מהו הטרור? הצורך בהגדרה ברורה של הטרור חורג מצרכים תיאורטיים ואקדמיים גרידא, ומדובר בצורך אסטרטגי ממשי, שיכול להשפיע על המלחמה בטרור. עד שלא תהיה הסכמה בינלאומית לגבי הגדרת גבולותיו של הטרור יהיה בלתי אפשרי להילחם בטרור. ההגדרה דרושה כדי שהקהילה הבינלאומית תוכל להטיל את האחריות על מדינות תומכות טרור וכך לקטוע את התמיכה הרחבה שמדינות מסוימות נותנות לארגוני טרור (גנור, 2003: 19-20). להגדרתו של אירוע כ"טרור" ולא כ"פשע שנאה" למשל יש השלכות מדיניות חמורות, שמאלצות את המדינה שבשטחה התבצע המעשה לנקוט באמצעים חריפים יותר מאשר במקרה של אירוע נקודתי מסוג אחר (ידלין, 2004: 8).
על אף החיוניות שבהגדרת הטרור נראה כי קשה להשיג הסכמה לגבי הגדרה כזאת, ולכל היותר קיימת הסכמה לגבי בעייתיות המשימה (שם). לא רק ברמה הבינלאומית נדרשת הגדרה של הטרור כי אם גם ברמה המדינית. הגדרת הטרור עשויה להשפיע על חקיקה וענישה (למשל על ידי הבחנה בין טרור לפעילות פלילית), גיבוי מהקהילה הבינלאומית לצעדים נגד ארגוני טרור,-