14024 כלכלת חינוך

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , , , , , ,
ציון 92
שנת הגשה 2017
מספר מילים 2169
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

תקציר אודות ממן 12 14024 כלכלת חינוך 2016ב:
השאלות עליהן הממן עונה הן :
שאלה 1
– .) קראו את הכתבה: "למה חינוך לא מוביל בהכרח לשגשוג" )אתר דה מרקר, 16.0.1020 א. החוקר צ'אנג מציג כמה ממצאים התומכים בתיאוריית האיתות. ציינו מהם הממצאים וכיצד הם תומכים בתיאוריה. ) 20 נק'( ב. האם צ'אנג שולל את תיאוריית ההון האנושי? הסבירו ונמקו ) 20 נק'( ג. כתבו מכתב קצר למערכת העיתון בהיקף של 20 שורות המציג את עמדתכם ביחס לכתבה. נמקו את טיעוניכם תוך שימוש במושגים ובתיאוריות שנלמדו עד כה בקורס )עד
2 0 נק'( ( .) פרק 7

3 6 נקודות( ( שאלה 1
בפרק 0, תרשים 1, בספר הלימוד )עמ' 19 ( מוצג אחוז בעלי השכלה שלישונית בקרב בני 10-61
וההפרש בינו לבין אחוז זה בקרב גילאי 01-. 10 בשנת 1020 א. בהשוואה בין לאומית, מה ניתן ללמוד מהתרשים על ישראל? ) 1 נק'( ב. חפשו באתר ה- OECD את הדו"ח EAG (2013) . האזרו ב "מדריך לקורא" )עמ' – 12-) 11
כדי להסביר מהי "השכלה שלישונית" ) Tertiary Education ( לפי הגדרות הדו"ח. 7 נק'( ( ג. בעמודים 02-00 של הדו"ח EAG (2013) . מוצגים נתונים על פערי החינוך לשנת 1022
הסתכלו על תרשים A1.3 והשוו לתרשים שמופיע בספר. מהם ההבדלים בין המשתנים המוצגים בכל אחד מהתרשימים? ) 0 נק'( ד. בהמשך לסעיף ג', מהי מגמת השינוי שחלה בנתוני ישראל בין נתוני 1020 ל 1020 ? מה – השינוי שחל בממוצע ה- OECD באותה תקופה וכיצד ניתן להסביר אותו? ) 0 נק'( ה. הביטו בתרשימים A1.4 ו- A1.5 בדוח לשנת 1020 . מה ניתן ללמוד מהם על התפתחות שיעורי ההשכלה הבין דוריים בישראל? העלו לפחות השערה אחת להסבר הפערים הבין- – דוריים בהשכלת נשים וגברים בישראל ובעולם? ) 0 נק'(
1 5 נקודות( ( שאלה 3

2 1
א. מהם ההבדלים בין תיאוריית ההון האנושי לבין תיאוריית האיתות. ) 7 נק'( ב. הציגו דוגמא עכשווית אחת ללימודים לתואר או לימודי תעודה שניתן להסביר את קיומם ואת הרצון של תלמידים להשיג אותם בעיקר באמצעות תיאוריית האיתות. ) 1
נק'(
1 5 נקודות( ( שאלה 4
שאלה זו מתייחסת לפרק 7 בספר הקורס.
א. הסבירו בקצרה מה הם 1 המאפיינים המבדילים בין חינוך פרטי לחינוך ציבורי. הדגימו כל אחד מהמאפיינים באמצעות השוואה בין בית ספר יסודי פרטי לבין ספר יסודי ציבורי בישראל לפי בחירתכם. ) 21 נק'( ב. "חוק חינוך חובה אינו דורש בהכרח הקמת בתי ספר ציבוריים כפי שחוק ביטוח חובה אינו דורש הקמת חברות ביטוח ציבוריות" )עמ' 202 בספר הקורס(. בהתייחס לטענה, הציגו מה ההבדל בין מערכת החינוך לתחום ביטוח הרכב? ) 1 נק'( הדרכה: ניתן וכדאי להיעזר גם בחומר מפרק 0 ו 1 בנושא. – ג. הכלכלן מילטון פרידמן הציע להעניק "תלוש זכאות" ) VOUCHER ( לכל תלמיד כדי שיבחר בעצמו את בית הספר הרצוי לו. הציגו טיעון אחד בעד וטיעון אחד נגד ההצעה. ) 0 נק'( קורס 14024- כלכלת חינוך ממן 12
שאלה 1 :
א.
תיאורית האיתות גורסת כי אין קשר ישיר איכות וטיב ההשכלה אותו רוכש מועסק אינן עומדות כשלעצמן אלא הן מאותתות למעסיקים אודות ערכים וכישורים שנמצאים אצל המועסק אך ללא קשר לעולם התוכן אותו הוא רכש במהלך לימודיו .
צ'אנג מציג ממצאים שונים אשר תומכים בתיאוריה זו והם : ( ציטוטים מהכתבה )
1 . בבתי ההשקעות ובמגזר הפיננסי בלונדון תראה עובדים שלא למדו כלכלה ולא למדו פיננסים: פיזיקאים, כימאים, היסטוריונים, בלשנים. למה חברות מעסיקות אותם? בגלל האינטליגנציה, לא בגלל החינוך הספציפי שקיבלו. מכאן שחשיבותם של הישגי החינוך הגבוה אינה במיומנות שאנשים למדו באמצעות המערכת, אלא בהוכחה שלימודיהם מספקים לכך שהם אינטליגנטים, ממושמעים ומאורגנים.

2 . הכימאי דייוויד קינג מאוניברסיטת קיימברידג', לשעבר היועץ המדעי של הממשלה הבריטית, אמר לצ'אנג שלפחות 6% מהדוקטורנטים שלו עובדים בבנק, או בחברה כלשהי במגזר הפיננסי. החינוך שהאנשים האלה קיבלו התבזבז לחלוטין.
על פי ממצאים אלו יוצא שאין קשר בין עולם התוכן אותו למדו המועסקים לבין עולם התעסוקה בו הם שרויים – ההשכלה אותה הם רכשו רק אותתה למעסיקים כי הם ראויים לתפקיד מצד עולם הערכים שלהם ולא מצד עולם התוכן בו הם עסקו .
ב.
צ'אנג אינו שולל לחלוטין את תיאוריית ההון האנושי .
לטענתו ישנו ערך להשכלה וללימודים אלא שצריך לבחון את עולם התוכן אותו מלמדים לסטודנטים במהלך שנות ההשכלה שלהם ויש להפוך את החינוך לממוקד תעסוקה יותר ופחות לבניית תיאוריות שאינן מתחברות לעולם התעסוקה .
בנוסף לעולם החינוך וההשכלה ישנם רווחים משניים שצ'אנג מודע לחשיבותם ( חינוך לערכים מסוימים , מימוש פוטנציאל וכו' ) אלא שהוא אומר שזה לא המימד המרכזי שאמור להיות בתהליך רכישת ההשכלה של המועסקים .
כמובא בכתבה :
"…אל תבין אותי לא נכון, אני מאמין שחינוך הוא מטרה בפני עצמו. חינוך מניע אנשים לנהל חיים משמעותיים יותר, לממש את הפוטנציאל שלהם- מקצועות כמו מתמטיקה ומדעים – לכאורה שני המקצועות החשובים ביותר בתחילת המאה ה־21 – הם אולי מיותרים עבור חלק ניכר מהתלמידים, שלא יזדקקו להם בחייהם המקצועיים… הרבה מהדברים שנלמדים כיום בבתי ספר אינם מועילים לפרודוקטיביות כלכלית. למה אתה צריך שעובדי מפעלים יידעו היסטוריה? בנקאי השקעות לא צריכים לדעת ביולוגיה. רופאים לא צריכים להכיר ספרות. כמובן, אתה צריך ללמד את כולם את הדברים האלה, כי זוהי מהות החיים האנושיים, אבל אלא אם כן אתה יוצר מערכת ממוקדת וממוקצעת מאוד, כמו שעושים בגרמניה, חינוך לא יהפוך אנשים לעובדים יעילים ויצרניים יותר…" –