סוציולוגיה בחינוך

מוסד לימוד
מקצוע ,
מילות מפתח
שנת הגשה 2018
מספר מילים 2341

תקציר העבודה

שאלה
1 :
א.         הרעיון הקהילתיות בחינוך גובש בשנות השישים של המאה העשרים וגובש בתפיסה החינוכית חברתית של רעיון הקהילתיות הקושרות את בית הספר לקהילה ולציבור בה בית הספר נועד לשרת מטרות מוסריות חינוכיות ותרבותיות של החברה ולכן מוענק לו תפקיד מרכזי לחיי הקהילה. מצד אחד בית הספר צריך לגבש מנהיגות קהילתית ומצד אחר עליו לתת מענה לצרכים החינוכיים של קהילה. על מנת לממש מטרות אלה תחייבים קשרי גומלין הדוקים ומתמשכים בין בית ספר וקהילה. הדוגלים ברעיון הקהילתיות בחינוך המניחים כי בית ספר הוא מוסד חברתי שחייב לפעול חלק בלתי נפרד מהקהילה.  בית הספר קהילתי עשוי אפוא לעלות את רמת החינוך והתרבות של ושבי הקהילה. תהליך החינוך מתרחש בצעות סוכניות חברות מכוונות כמו הורים, מורים, קהילה , עמיתים, אמצעי תקשורת ומוסדות חינוך ותרבות בלתי פורמליים. ארבעת העקרונות יסוד העומדים בבסיס הרעיון הקהילתיות בחינוך הם:
                 
1 .            בית הספר שייך לציבור, ממון בידי הציבור, אחראי לציבור ולכן תפקידו לשרת את הציבור                  
2 .            לבית הספר הציבורי אחראיות מוסרית ותפקיד מרכזי ואחיד בחינוך התלמידים והקהילה ברוח התרבות האמריקאית המושתת על עקרונות החופש והדמוקרטיה                  
3 .             שיתוף פעולה בין בית הספר לקהילה מעודד מעורבות הורים קבועה ומתמשכת בתכנון הלימודים בקביעת יעדי חינוך והוראה בקביעת מדיניות ובפתרון בעיות יומיומית                  
4 .            בית הספר חייב להכיר היטב את הקהילה והקהילה חייבת לדעת מה נעשה בבית ספר העקרונות המנחים של קהילתיות בחינוך של הקהילתיות בחינוך משמשים נקודת מוצא לשלושה תהליכים:
תהליך חינוכי בו לחינוך נודעת משמעות כוללנית ולכן הוא תרום לטיפוח אישיותו של התלמיד בכל התחומים: הקוגניטיבי, החברתי-מוסרי, הרגשי והיצירתי. באמצעות התהליך החינוכי אפשר לממש את הפוטנציאל הטמון בכל אד ולפתחו ולכן הוא מוגבל בזמן ומקום. תהליך קהילתי האומר כי לכל אדם זכו חובה ואחראיות להשתתף בתהליכים הקשורים למוסדות המשמעות בחייו. כל שכבות קהילה זכאיות לשוויון הזדמניות ולכן יש לאפשר להן לבטא את רצונותיהן וצורכיהן ואף לנסות להתאים בעבורן פתרונות מתאימים. והתהליך האחרון התהליכי השיתופי הפועל בסוכני החינוך משתתפים בתהליך החינוך והוא אף נתון לסמכותם ההורים –
שאלה
2 :
א.         במאמרה של דבורה אדן "המגזר השלישי ומערכת החינוך בישראל: שיתוף פעולה או קונפליקט"  היא בוחנת את יחסי המגזר השלישי עם מערכת החינוך, לאור הדילמה שבפניה עומדת מערכת החינוך. לגדילת פעילותם של ארגונים הפועלים בגזר השלישי במרחב של החברה האזרחית ולהתענינות הציבורית בהם היו כמה גורמים:
                             
1 .            משבר מדינת רווחה- הממשלה נתפסה כמי שאינה מסוגלת לבצע את השירותים החברתיים הרבים למרות עומס הבירוקרטיות והושמעו טענות נגד המדינת רווחה והוצאותיה ההולכת וגדלות, על כך שהיא מעודדת תלות של האזרחים בה ומונעת מהם אחראיות אישית ותחרות ועל שהיא באה על חשבון הסקטור הפרטי.
                             
2 .            נפילת הקומוניזם- נפילת הקומוניזם וקריסת האמונה ביכולתה של המדינה להיענות לכל בעיות האזרחים.
                             
3 .            עליית כוחן של תנועות חברתיות- עלייה תנועות חברתיות שכמעט כולם צמחו מתוך המזר השלישי.
                 
1 .            –
שאלה 3:
ב.         הגישה המעמדית.
שאלה 4:
א.         תחילתה של מידניות החינוך כבר בתקופת היישוב בשנים 1920-1953 עלו במערכת החינוך כמה מסגרות אוטונומיות שיקפו את המבנה החברתי תרבותי בצורה מגוונת בכלל התחומים.
הפלורליזם המבני פוליטי שאפיין תקופה זו נבע מהסכמה כללית על קיומן של מסרות חינוך נבדלות זו מזו. מסגרות חינוך אלה נקראים זרמים ולכל זרים היה אופי אידאולוגי אחר.
הזרמים בחינוך היו:
·         הזרם הכללי-זרם חינוכי שהתאפיין בפרשנות מדינית חברתית ולאומית. הוא לא –