קולוניאלים אירופי - עם הערות מנחה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
מילות מפתח , ,
ציון 83
שנת הגשה 2018
מספר מילים 2049
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 12
שאלה 2
יש לפתוח בהסבר של מהות התעמולה ומטרותיה על רקע התקופה הרלוונטית בקצרה התעמולה באירופה מתחלקת לשתי תקופות: הראשונה עד מלחמת העולם הראשונה והתקופה השנייה, היא בין מלחמות עולם. במהלך התקופה הראשונה, העיתונות והספרים היו אפיק מרכזי להפצת תעמולה קולוניאלית, כאשר התקופה השנייה מגייסת לשירותיה אמצעים נוספים, כגון קולנוע, רדיו, ותערוכות. התעמולה הקולוניאלית בעיתונות באה לידי ביטוי בפרשנויות שניתנו לאירועים השונים ומלחמות קולוניאליות, וההצדקה העיקרית למלחמות שניהלה אירופה באפריקה ובאסיה היתה הברבריות של העמים הנכבשים. בעוד האירופים הכובשים הוצגו כחיילים הלוחמים בשירותו של צבא מסודר, הגדרת העמים הקולוניאלים שהגנו על אדמתם היתה לוחמים, נושאי נשק פרימיטיביים אך רצחניים שאינם שייכים לצבא כלשהו אלא פועלים ככנופיות. תיאוריהם הדגישו את היותם פראים, והציורים שנלוו לתיאורים אלו הציגו אנשים בעלי תווי פנים מפחידים כאשר ברקע מסתובבות נשים חשופות חזה. עם סיום שלב הכיבושים החלה התעמולה הקולוניאלית להדגיש פחות את הברבריות של העמים הנכבשים, והם הפכו מפראים מסוכנים לילדים מגודלים שהאירופים מסוגלים לחנך ולקדם.
הילידים בתעמולה הקולוניאלית בקולנוע: קולנוע שנועד לבדר קהל, נחשב לכלי תעמולה יעיל במיוחד, לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשל יכולתו לעורר ולנתב רגשות. סרטים שעסקו באימפריה הושפעו מן השיח הקולוניאלי של התקופה. לדוגמה, הסרט "גונגה דין", מתאר שבט הודי שתקף את החיילים הבריטים. ההודים –
40 נק' שאלה 3:
האמירה "ידע הוא כוח" מיוחסת לפרנסיס בייקון, הפילוסוף שפיתח את עקרונות השיטה האינדוקטיבית שאפשרה פריצת דרך בגישה למדע. בייקון האמין כי רק ידע על עולם הטבע יבטיח לאדם את השליטה בו. כשלוש מאות שנה לאחר מכן הגדיר הפילוסוף מישל פוקו את הקשר שבין ידע לכוח באופן מורכב יותר. על פי פוקו, ההבנה האנושית מתקיימת במסגרת של שיח, ולהיות בעל ידע פירושו להיות בעל פריבילגיה למסור הצהרה שהאחרים יקבלו אותה כידועה או כנכונה. ישנה כלכלה של הצהרות: ההצהרות הן מטבע, והשיח הוא החליפין. השיח המתקיים במסגרת המבנים החברתיים הקיימים יוצר למעשה עמדת כוח, המעצבת יחסים חברתיים ומעניקה אמינות לאידיאולוגיה של הגורם המפעיל את הכוח.
השיח מעביר ומייצר כוח, מחזק אותו, אך גם מערער וחושף אותו, הופך אותו לשביר ומאפשר להרוס אותו. דגש בתיאוריה של פוקו בנוגע לקשר שבין ידע לכוח הוא האמונה שבעלי הכוח מחזיקים בידע מתמחה. ייצור יידע והפעלת הכוח המנהלי משתלבים זה בזה, ומחזקים אחד את השני. ישנו קשר הדדי מחזק בין הפצת הידע לבין שליטה. בתחומים של ידע יש משקל עצום למבני הכוח עצמם, מכיוון שהידע אינו יכול להתקיים בנפרד מהם. פוקו ראה בכל ידע משהו שרירותי, המתקיים רק כדי לשמור על הרלוונטיות ועל התפקוד של מבני כוח. ידע לא חייב להיות אמיתי, העיקר שיתקבל כאמיתי. תיאוריה זו של פוקו עוזרת להבין את היחס בין לכוח בהקשר הקולוניאלי. תהליך ההשתלטות הקולוניאלית על אזורים נרחבים באפריקה ובאסיה היה מהיר יחסית ולא תמיד מתוכנן, ובסיומו המעצמות הקולוניאליות החלו לשלוט במיליוני בני אדם בעלי תרבויות, צורות שלטון ושיוכים אתניים שונים. עם סיום שלב ההשתלטות נהיה צורך להקים מנגנוני שליטה יעילים שישמרו על סדר במושבות החדשות, להבטיח מימון לשליטה הקולוניאלית באמצעות מסים וניצול כלכלי של השטח שבשליטתן. על מנת להשיג יעדים אלו, היה על המעצמות להכיר את המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי –
– 43 נק'