חלק 1 – ההיסטוריה הסקוטית ההיסטוריה של סקוטלנד מתחילה במאה הראשונה לספירה עם כיבוש האיים הבריטיים בידי יוליוס קיסר. ניסיונות הכיבוש והשלטת המרות הרומית באזור הצפון עלו במאמצים כה מרובים, שהקיסר אדריאנוס החליט, אולי מתוך יאוש, לבנות חומה וקו ביצורים שידאגו להותיר את ה"ברברים" בפנים. ה"ברברים" שמעבר לחומה, אשר הצליחו להפר את שלוות הרומאים, היו הפיקטים, שבט קלטי ששלט בחבל הארץ הקלדוני. מאוחר יותר הצטרפו אליהם בני בריתם הסקוטים, שבט גאלי שהגיע מאירלנד.
בשנת 843 לספירה אוחדו שני השבטים כממלכת אלבה, תחת מנהיגותו של המנהיג הגאלי קנת' מק-אלפין. בתחילת המאה ה-10 , בעקבות הפלישה של הבריטונים לאנגליה נוספו עוד שני שבטים: הבריטונים והאנגלים. שני האחרונים התיישבו באזורים הנמוכים יותר, ה"לולנדס", (Lowllands) ואילו הפיקטים והסקוטים בחרו להתיישב בהרים, ה"היילנדס"[1] (Highlands) .     [1] רייש, רפי (1997). סקוטלנד. טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב, 19, עמ' 29-42.