בגדאד בימי השלטון העבאסי מבוא: בעבודה זו אנסה לצייר תמונה מילולית של בגדאד, מימי יסודה דרך תקופת שלטון בית עבאס.  אנסה לתאר את יסודה, התפתחותה, מלחמותיה, תרבותה וחייה הכלכליים של העיר בגדאד מיסודה ע'י החליף אל מנצור, בשנת 762 לספירת הנוצרים, עד סוף שלטון בית עבאס. בתולדותיה של בגדאד היו עליות וירידות, בשלב מסוים היא חדלה להיות בירת החליפות, אך חזרה לתפקיד זה כעבור זמן. בראשיתה היתה בגדאד מרכז שלטוני-צבאי בעיקר, אך בהמשך הפכה להיות מרכז מסחרי ותרבותי בקנה מידה עולמי של אותם ימים.    תקופת הצמיחה ופריחתה הגדולה של בגדאד  נעה בין 763, כשבניית העיר העגולה היגיעה לשלב שאפשר היה לגור בה ולבסס בה את משרדי הממשל ואת הביורוקראטיה והפמליא של החליף, עד 813, כשהעיר היתה צריכה לעמוד בפני המצור הראשון שלה. בתקופה זו שלטו בבגדאד ששה חליפים עבאסיים" מנצור, בנו מאהדי, ונכדיו האדי והארון אלרשיד, וניניו אמין ואל מאמון . בשנים אלה העיר גדלה מבירה חדשה ולא מפותחת עם אוכלוסיה מוגבלת לעיר השניה בעולם, עם משאבים חומריים אדירים ואוכלוסיה של למעלה משני מיליון. זו צמיחה שאין לה אח ורע בתקופה העתיקה שלפני האמצעים הטכנולוגיים  והתעשייתיים, ואפשר ליחס זאת לתנופה המסחרית האדירה של אותם זמנים באותו מקום, תרבות האיסלאם התחילה להתבסס, אחרי תנופת הכיבושים הראשונה והרחבת הגבולות. הגיע הזמן לפיתוח פנימי.
תקופת אומיה היתה בעיקר תקופת כיבושים, בעוד תקופת עבאס יכולה להיחשב כתקופת התבססות שבסופה הפכה לתקופה מבוססת.  במקום צבא  נראו בשטח פקידים, אנשי כספים, סוחרים משפטנים, להם היה סטטוס מיוחד, אנשי תרבות תיירים ומשוררים, וגם אנשי מדע כמו מתמטיקאים ומהנדסים. זו היתה תקופת פריחה תרבותית לאין שעור, שבסופה בא הריקבון.  בגדאד מילאה תפקיד של מרכז תרבותי לעולם המסלמי המתפתח. מאחר ובגדאד היתה קרובה לסורא ופומבדיתא זה גרם להשפעה יהודית ניכרת על העיר המסלמית.