תוכן עניינים
  מבוא
______________________________________________3
חלק א' – אמנות
1 ) כללי___________________________________________ 6
2 ) האמנות החזותית__________________________________ 6
חלק ב' – תרפיה באמצעות אמנות
1 ) הגדרות_________________________________________ 8
2 ) בסיס תיאורטי ____________________________________8
חלק ג' – טיפול באמצעות ציור
1 )     עולם הצבע _____________________________________11

2 ) עולם הציור _____________________________________13

3 ) הדיאלוג בין המטפל לילד___________________________ 19
חלק ד' – טיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז                                         היפראקטיבית (ADHD) ________________21
חלק ה' – עבודה מעשית
1 ) תיעוד מקרה
2 ) שיטה / כלי הערכה
3 ) תיעוד פעילות בקבוצה סיכום מקורות מבוא
הרעיון כי קיים קשר בין מטענו הרגשי של האדם לבין ביטוייו האמנותיים אינו חדש. כאשר האדם עוסק ביצירה, נראה כי היא מבטאת עולמות סמויים המסתתרים בו, מטענים מן התת מודע ובעצם – את עולמו הפנימי. תהליך זה הוגדר באופן הבהיר ביותר על ידי קרייטלר וקרייטלר (1980) כ"פריקה של מתחים רגשיים המונחים על ידי עיצוב קוגניטיבי אסתטי".
היות והטיפול באדם נובע בדרך כלל מן הרצון לסייע לו לחשוף רגשות חבויים, לא פלא הוא כי מטופלים רבים בעולם כיום זוכים לטיפול בשיטות שונות הקשורות באמנויות.  בכללן של שיטות אלו ניתן לדבר על הריפוי הקלאסי בעיסוק, ריפוי במחול, פסיכודרמה, ביבליותרפיה (ריפוי דרך קריאה), ריפוי באמצעות כתיבה, ריפוי באמצעות פיסול, ריפוי באמצעות ציור ועוד.
חשוב להבין את הרעיון המרכזי העומד מאחורי הטיפול באמצעות היצירה.  יצירת האמנות, מעבר להיותה אסתטית ונעימה לעין, מגלמת בתוכה היבטים רגשיים שונים של האדם. כאשר האדם יוצר, הוא משליך את רגשותיו על הדף, החומר או מושא אמנות אחר, וכל רגש זוכה לצורה משל עצמו, כפי שידון בגוף העבודה.
במקרים בהם רגשותיו של אדם עצורים, דבר המאפיין מטופלים רבים כאמור, הרגש העצור המתבטא ביצירת האמנות אינו עולמו הרגשי כי אם גם עולמו הקוגניטיבי.
במילים אחרות, לא מה שהאדם מרגיש מתבטא ביצירה כי אם מה שהאדם חושב שהוא מרגיש, שהרי היצירה מלווה במחשבה מודעת. חשיפה קוגניטיבית אינה חשובה פחות מן החשיפה הרגשית של האדם. לעתים, הפער בין שתי תפיסות אלו אצל האדם הינו קריטי ביותר בעולם הטיפול היות והוא יכול להצביע על הבעיות המרכזיות.
ניתן להדגים נקודה זו בציור של מטופל או של כל אדם.
כאשר אדם ניצב מול מטפל ניתן ללמוד מיציבתו ומהבעת פניו על עולמו הרגשי הבלתי מודע. אך כאשר אדם זה מצייר דמות של אדם, הוא מצייר אותו במודעות מסוימת ולכן הציור שלו יכול לשקף את עולמו הקוגניטיבי – את מה שהוא חושב לגבי תחושותיו, כיצד הוא תופס את עצמו וכיצד הוא מעריך את רגשותיו.
מן הציור ניתן ללמוד דברים רבים נוספים על האדם המגיע לטיפול.  הצבע המשמש לציור הינו מרכיב מרכזי בתפיסתנו את העולם וביחסנו אליו, לכן הוא כולל תפקודים מרובים – הבעתיים, הסתגלותיים וכמובן גם אסתטיים. חשוב להבין כי היותו של הצבע גורם המעורר את תשומת לבנו והמהווה סימן לזיהוי היבטים משמעותיים של העולם החזותי הופך אותו גם למעורר ולמעביר הלכי רוח ורגשות.
ניתן אפוא להבין מדברים אלו כי הצבע יכול להוות כלי יעיל בניסיון להבנת רגשותיו ותפיסותיו של האדם. הבנה זו הינה חשובה לעולם הטיפולי באופן כללי אך חשיבותה לא פחותה בעולם החינוכי, בעיקר אל מול ילדים שיש להם מוגבלויות שונות או לקויות למידה.
לקויות למידה ומגבלות אחרות בקרב ילדים עולות בשכיחותן בשנים האחרונות (פרי, 2004).   בדברנו על לקויות הכוונה הינה לדיס פונקציות מוחיות מולדות, דיסלקציה, פגיעות התפתחותיות, קשיים מוטוריים, קשיי למידה, טעונות טיפוח, יכולות נמוכות, קשיים רגשיים, בעיות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, לקויות למידה לא מילוליות, הפרעות בתקשורת וכדומה.
בניסיון להבין את הסיבות לכך נמנו גורמים רבים בכללם: התזונה וההשפעות הסביבתיות והחלשות מערכת החינוך הפורמאלית כגורמים ישירים, ובעקיפין נמנו גורמים כדוגמת המודעות הגוברת, העמקת מגמות האבחון, פיתוח כלים טובים יותר להערכה וכן מגמה תרבותית לזכות בלקויות שיש עמן זכויות נלוות והקלות לחיים.
אך תהא הסיבה אשר תהא, היעדרו של אבחון בזמן הנכון ובסמוך לו טיפול אפקטיבי, יכולים לגרור בעיות אלו אל שנות הבגרות ולהשפיע על חייו של הילד כמבוגר. הספרות המחקרית מדגישה שוב ושוב את חשיבותו של הגילוי המוקדם ואת הקריטיות של הטיפול התומך הנכון במסגרת הנכונה לילד (פרי, 2004).
  אחת מן הבעיות הבולטות בשנים האחרונות הינה האבחון והטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder -ADHD). הפרעה זו הופכת שכיחה יותר ויותר בקרב ילדים ומחקרים אף הראו כי היא יכולה להביא להפרעות התנהגות קשות (Conduct Disorder – CD) בעתיד וכי היא קשורה גם להתמכרויות שונות ולעבריינות (Goldstein, 2003).   המחקרים בתחום מבהירים כי התערבות נבונה בגיל מוקדם וטיפול במסגרת בית ספרית יכולים להפחית באופן משמעותי התנהגות עבריינית בעתיד, התפתחות אישיות אנטי סוציאלית ושימוש בחומרים ממכרים (Mannuzza et al, 2004).   החשיבות אם כך לאבחן ילדים אלו כבר בגיל בית ספר ולהתאים להם טיפול במסגרתו ברורה מאליה.   חשוב להבין כי ילדים בעלי הפרעת ADHD מאופיינים בפעלתנות יתר ונוטים לסבול מלקויות למידה. ילדים אלו נוטים לסבול גם מבעיות חברתיות בגין היותם בעלי דמוי עצמי נמוך החווים שוב ושוב תחושות ש כשלון ותסכול.  הילד בעל ההפרעה מוצף בגירוים אותם קשה לו לסנן ולדרג, יש לו קשיים בתכנון תנועות, הפרעה באינטגרציה בין החושים ודימוי גוף משובש הגורם לו להגיב לגירויים בהפרזה הן בטווח התנועתיות והן בתדירות (הלוואל ורייטי, 1998 וכן מנור וטיאנו, 2001).