מבוא
פרשת הקמתה של איליה קפיטולינה היא אחד השיאים במאבק התרבותי בין התרבות היוונית-הלניסטית-רומית, לבין התרבות היהודית. המאבק החל בימי החשמונאים והסתיים פחות או יותר עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית. שתי התרבויות הללו הן המסד ממנו התפתחה התרבות המערבית המודרנית. התקופה בה הוקמה איליה קפיטולינה היתה מצד אחד עימות חסר פשרות בין שתי התרבויות, אך גם התקופה בה החלה פריחתה של הדת הנוצרית שיש בה יסודות משני התרבויות גם יחד. מפרשת איליה קפיטולינה אפשר איפוא ללמוד לא מעט על היסודות עליה נשענת התרבות המערבית כיום.
התקופה בה מדובר ענייה יחסית במקורות הסטוריוגרפים. ברוב המקרים מדובר בקטעים קצרים יחסית, אשר לא נכתבו על ידי בני התקופה, אלא עשרות או מאות שנים אחרי, לכן הם לא בהכרח אמינים או מדוייקים. הם ודאי לא מפורטים כמו כתביו של יוסף בן מתיתיהו למשל. גם המקורות היהודים מהמשנה והתלמוד אינם מספרים את הסיפור ההסטורי, אלא מביאים סיטואציות נקודתיות שבדרך כלל משמשות ללימוד לקח כלשהו.
מקור נוסף למידע על התקופה הוא המחקר הארכיאולוגי, שמרחיב מאוד את הבנתנו את מה שאירע באותם ימים, ולעיתים סותר הנחות שהיו מקובלות והתבססו על המקורות ההסטוריוגרפים. כך למשל חקר המטבעות נותן תשובה אמינה למדי לגבי אחת משאלות היסוד במחקר על איליה קפיטולינה, והיא, האם הקמתה היתה הסיבה או התוצאה של מרד בר-כוכבא. עבודה זו מציגה כמה מאותן שאלות המעסיקות את החוקרים, ואשר חלקן עדיין שנויות במחלוקת.  מוצגים גם ההקשר ההסטורי הרחב, המבנה הפיזי של העיר, והיבטים ארכיאולוגים שונים.