1 . מבוא
צלצול השעון המעורר מעיר את איציק משינה עמוקה ומתוקה ומאלצו להתחיל יום חדש, הוא נאבק להישאר במיטה החמה והנעימה, לא לצאת אל החושך והקור. הוא מרגיש כמה בית הספר שנוא עליו. "בית הספר לא נותן לי כלום" הוא מהרהר בינו לבין עצמו. הוא ממהר ללבוש את הבגדים החדשים שקנה השבוע, מכנסי קורדרוי שחורות וחולצה לבנה שבעיניו הולמים אותו ביותר, נועל נעליים נוחות, ברקע הרדיו משמיע שיר אהוב עליו במיוחד. הוא מתעכב עוד דקה כדי להאזין לשיר. הוא חושב לעצמו:  "הנה זה יום טוב לחמוק מבית הספר", היום מצפה לו שיעור משעמם בגיאוגרפיה, דעתו נעשית נוחה יותר בהיזכרו שלאחר השיעור המשעמם הזה יתקיים שיעור במקצוע – האהוב עליו בפסיכולוגיה חברתית.
מתוך קטע זה אנו לומדים על עמדותיו של איציק כלפי בית הספר, יש לו עמדה שלילית כלפי דברים רבים הקשורים בבית הספר לעומת עמדה חיובית כלפי שיעורים בפסיכולוגיה חברתית. אנו לומדים על עמדותיו כלפי הצורך להשכמה מוקדמת, כלפי שיר מסוים מסוג מסוים וכלפי פריטי לבוש מסוימים.
הבה נבחן מספר היגדים ונחליט אם אנחנו מסכימים איתם או לא.
1.      יש לחייב את כל תלמידי בתי ספר תיכוניים ללמוד כלכלה במשך שנתיים לפחות.
2.      יש להתיר מכירת סמים קלים באופן חופשי, כפי שמתירים מכירת אלכהול או סיגריות.
3.      יחסי מין בין בני זוג יהיו מותרים רק לאחר נישואיהם.
4.      יש לחייב תפילת בוקר בכל בתי הספר הציבוריים.
5.      כדאי למנוע נישואים בין עדתיים.
6.      יש לאסור משחק כדורגל בבתי הספר – הוא אלים ומסוכן.
7.      מוזיקת טראנס מהווה כוח הרסני בקרב בני הנוער.
8.      יש להתיר הפלות מלאכותיות לכל אשה החפצה בכך.
9.      "כל בו טק" היא התוכנית הטובה ביותר המוקרנת בטלוויזיה.
10. זכות ההחלטות הנוגעות לילדים עד גיל 18 צריכות להתקבל רק על ידי הוריהם.
בתגובותינו להיגדים אלה אנו מביעים חלק מעמדותינו הבסיסיות בנושאי: מין, סמים, בית ספר, חיי משפחה ובעוד נושאים בהם אנו נתקלים בחיי היום יום. בהסכמה להגד הראשון אנו אומרים שכלכלה היא מקצוע חשוב שכל אדם צריך ללמוד אותו ולו במעט. בהסכמה להיגד העשירי אנו טוענים שהחלטות ההורים נבונות מאלו של ילדיהם, לפחות עד הגיעם לגיל שמונה עשרה.
כיצד מגיעים לגיבוש עמדות אלו ? האם חלק מן הנושאים ברשימת ההגדים חשובים לנו יותר מנושאים אחרים ? האם אפשר להשפיע עלינו לשנות עמדות  בקושי , בקלות  או  בכלל לא ?  מה קורה לנו כאשר עמדותינו סותרות זו את זו ?
האם נהיה מוכנים להתחבר עם אדם שדעותיו מנוגדות לאלו שלנו ?
בעבודה זו נדון בשאלות אלו. נבדוק מהי עמדה, כיצד היא נמדדת על ידי הפסיכולוגים, כיצד מתגבשת עמדה, כיצד אפשר לשנותה, האם אנשים מצליחים לגרום לנו להתנהג בניגוד לעמדותינו.
אנו לא נולדים עם עמדות, הן נלמדות, נוצרות בהשפעה חברתית בדרך של שיפוט קוגניטיבי או על ידי התנהגות. מקור הידע הראשוני שלנו הוא בבית ההורים, השפעתם על עצוב עמדותינו היא חזקה, מתוך הזדהות עמם. בשלב מאוחר יותר בחיים, פוחתת השפעת ההורים ומתחזקת השפעתה של קבוצת הגיל, בעיקר בגיל ההתבגרות, קבוצת ה"שווים".
המידע שאנו רוכשים על סביבתנו, תורם להיווצרות עמדות, לא כל העמדות הן בעלות אותה עוצמה, עמדות משתנות.
עמדות קיצוניות, כמו סטריאוטיפים, שהיא מערכת אמונות אודות מאפיינים של אנשים מקבוצה מסוימת, אותם מכלילים על כל חבר בקבוצה, כמו: ייקים – מסודרים מדי, "יבשים", חסרי חוש הומור,        רומנים – גנבים  ,   מרוקאי – סכין  ,  פרסי קמצן  ,  רוסי – מסריח  ,  מהוות סכנה חברתית, לכן מחקרים רבים מתמודדים וחוקרים את שאלת הדרכים היעילות לשינוי עמדות.
אנו מעריכים מאורעות, אובייקטים ואנשים, תופסים את הזולת, מתרשמים ממנו ומסבירים את התנהגותו באמצעות עמדותינו. המושג עמדה נוגע ליחסיו של האדם עם עולמו החברתי, החומרי ועם עצמו, באמצעותו הוא מעריך אנשים, חפצים או נושאים לחיוב או לשלילה.
עמדה לא בהכרח קודמת להתנהגות, אלא יכולה גם להתגבש בעקבותיה.