בס"ד               כור ההיתוך בשנות החמישים  הצלחה או כשלון?
                           עבודה    סמינריונית במסגרת  קורס:רב תרבותיות בחברה ובבית הספר                           מס'  קורס 120
5                                                                                    מרץ 2005
תוכן הענינים
1 -מבוא  
2 -ישראל מדינה בהתהוות 
3 – מדיניות הקליטה ומאפייניה
4 -כור ההיתוך מהותו וביטויו 5-כור היתוך הצלחה או כשלון
6 -סיכום ומסקנות              7- בילביוגרפיה מבוא:
'כור ההיתוך' , האידיאולוגיה שהתוותה את מפעל קליטת העליה של שלטון מפא"י  בראשות בן גוריון, פעלה למזג את העולים אלה באלה וליצור ישראלי חדש שיהיה שונה בתכלית מהיהודי הגלותי.
עד היום רעיון זה  מעורר פולמוס ציבורי ואקדמי  נוקב בעד ונגד, לא הייתה ברירה  אלא לגשר על הפערים בין מגוון העדות  ואלה שמתנגדים טוענים למנגנון דורסני  מבית האליטה האשכנזית ואשר הביא לרמיסת תרבויות שונות. השנים הראשונות לאחר קום המדינה היו גורליות בקביעת אופן התפתחותה של החברה בארץ ישראל, כאשר העלייה וממדיה על אופייה ועל מורכבותה, עתידה הייתה לחולל שינוי מהיר ומרחיק לכת במערכת החברתית שנתגבשה טרם הקמת המדינה.
הייתה זו למעשה, הגירה המונית שאין לה אח ורע בדברי ימי ההגירה המודרניים בעולם, ואשר בשנותיה הראשונות הכפילה את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.
בן -גוריון המנהיג הבלתי מעורער של מדינת ישראל ומפא"י באותה תקופה שם לו את העלייה למטרה עליונה ככוח המניע להתפתחות מואצת של המדינה בכל תחום אפשרי. הצורך בעולים שיאכלסו את המדינה הפך יותר ויותר דוחק ובתוך כך התהוותה גם מדיניות קליטה,שמטבע הדברים התבססה ונשענה על ערכים פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגים של המפלגה השלטת  מפא"י, העיקרון שהנחה את קובעי המדיניות היה 'מיזוג- גלויות' או בשמו האחר 'כור היתוך', שמשמעותו הטמעת העולים והבאתם לידי השתלבות כמעט מושלמת בתוך מערכת חברתית – תרבותית קיימת ואשר נתגבשה עוד בטרם הקמת המדינה. מכאן, כי השאיפה המרכזית של השלטון כוונה ליצירת חברה הומוגנית, תוך התנגדות מוחלטת לפלורליזם תרבותי העשוי לסכן את האתוס הלאומי- ציוני. הכוונה הייתה  "לייצר" ישראלי- 'הצבר החדש' תוך מחיקת זהותו התרבותית הקודמת לקראת אימוץ תכונות חדשות, שכאמור ישקפו תפיסת עולם בדומה לתפיסת עולמה של האליטה השלטת באותם ימים.  אולם במהרה התברר,כי תפיסת 'כור ההיתוך', מתקשה לעמוד במבחן המציאות ובתוך סבך האתגרים שניצבו בפני האליטה השלטת הגיעה גם ההתנגשות הבין תרבותית שניכר היה כי היא בלתי נמנעת. את האשמה תלו רבים במדיניות כור ההיתוך שלא השכילה לנסות ולהבין את צורכיהם האמיתיים של העולים ואף נהגה חוסר רגישות מוחלט. יש הטוענים, כי מדיניות כור ההיתוך ומיזוג הגלויות הנם מקור למשקעים חברתיים ותרבותיים שנותנים את אותותיהם עד עצם היום הזה. בעבודה זו, המטרה היא לבחון את יישומה של מדיניות כור ההיתוך בפועל כמדיניות חברתית מודרכת ובתוך כך גם את תוצאותיה,בהתאם לכך, השאלה המנחה בעבודה זו תהיה : האם ובאיזו מידה הצליחה מדיניות כור ההיתוך להשיג את מטרותיה? דהיינו, האם בראיה היסטורית ניתן לסווגה כהצלחה או כישלון?, מובן שזו אינה שאלה פשוטה וייתכנו תשובות רבות לה. מן הראוי לציין, כי למרות השנים הרבות שחלפו מאז יישום מדיניות כור ההיתוך, הדיון בגינה נמשך עד עצם היום הזה ולעיתים ביתר שאת.