תרבות תקשורת ופנאי בישראל

תקציר העבודה

מטלת מנחה 11

1 .
א. על פי הכותבת ניתן ללמוד על פרסומות כג'אנר  שבכוחן לשנות התנהגות והן מתפקדות כאחד מסוכני הסוציאליזציה החשובים בזמננו. באמצעות הדימויים המופיעים בפרסומת אפשר ללמוד דבר מה על החברה והתרבות שהפיקה אותם. הכלים שבאמצעותם הפרסומת מניעה אותנו לקנות יכולים להעיד על דרכי ההתייחסות והערכים המקובלים בתקופה. פרסומות הן תוצר חברתי תרבותי ולכן משקפות נורמות. ניתן להתייחס לטקסט הפרסומי כאל מקור אינפורמציה על הזמן והמקום. ב. חמשת הקריטריונים להגדרת עוצמה של נשא תרבות עפ"י שדסון (1989) הם:
נגישות – ככל שנשא תרבות נגיש יותר, יותר נחשפים אליו וכך תגדל השפעתו. הנגישות מתבטאת בעצם העובדה שקל לדעת עליו, צריך להיות לו מחיר זול, מאוד ברור, לא מורכב מידי, נקלט במהירות, הנגישות שלו יכולה להיות דרך המדיום שמפיץ אותו. הנגישות הזו צריכה לאפשר שליפה קלה של אסוציאציה מהזיכרון.
כוח רטורי – כוחו של המוען, ככל שהמוען נתפס ע"י הנמען כאוטוריטה כך יושפע יותר מדבריו הכוונה לכל אותם אלמנטים שהופכים את נשא התרבות קל לזכירה כמו למשל  סיסמתיות – ציון נשא תרבות דרך סיסמא מסוימת.  כוח רטורי יכול לצמוח מכוחו של הדובר, אמינותו של הדובר, אמינות של המדיום – טלוויזיה למשל נחשבת כמדיום אמין יותר. למשל נשא התרבות שמוצג במוזיאון יהיה עם הרבה יותר כוח רטורי מאשר נשא תרבות שמוצג בסלון שלנו. דאלי מציגה במאמרה דוגמה לכוחו ואמינותו של הדובר בפרסומת לתנורי פרידמן. המוען מנצל את הסמכות הרפואית ואת אמחנותה כדי למכור תנור. פרסומת זו נושאת בתוכה כוח רטורי.
הד – עד כמה אותו נשא תרבות מתאים … ***ללא מקורות