המזרח התיכון בימינו

תקציר העבודה

ממ"ן 11 – המזרח התיכון בימינו ציון 90 העבודה מתייחסת לנושאים:
·         הספר "מצרים – האחות הבכירה" מאת חגי ארליך ·         מאבקה של מצרים לעצמאות, 1945-1952 – אל נקראשי, צדקי, הליגה הערבית, האחים המוסלמים, עליית הוופד לשלטון ·         אידיאולוגיית אחדות הנילוס ·         אידיאולוגיית הערביות  ממ"ן 11 – המזרח התיכון בימינו שאלה
1 , סעיף א' המבוא של הספר "מצרים – האחות הבכירה" מאת חגי ארליך נותן לנו סקירה כללית של הנעשה במזרח התיכון, תוך שהוא מתמקד בשחקנים המרכזיים ובהתרחשויות העיקריות ונותן לקורא רקע
כללי בנוגע להתפתחותה של מצרים לאורך התקופות השונות. הסקירה כוללת את התנאים האזוריים והרעיוניים שהובילו את מצרים להיות למדינה מובילה במזרח התיכון הערבי, הרקע להתפתחות הלאומיות המצרית, השינויים הפנימיים שהתחוללו במצרים והתפתחותה של ההנהגה המצרית. כמו כן, המבוא מפרט את הנושאים השונים שבהם יעסוק הקורס, מסביר מדוע הוא פותח ומתמקד במצרים וכיצד האירועים במצרים השפיעו על המזרח התיכון כולו. מלבד אלה, המבוא מצייר את סבך הזהויות – מצריות, ערביות, אסלאמיות, ומספר כיצד השפיע הכיבוש ע"י המעצמות על השאיפה לעצמאות והקמת מדינות עצמאיות.
שאלה
1 , סעיף ב' מאבקה של מצרים לעצמאות,
1 952-1945:
א.      אל-נקראשי מנסה לפעול לאיחוד עם סודאן, מתפטר על רקע אי נכונות של בריטניה ומהומות הסטודנטים בשנת 1945 שאף ראש הממשלה המצרי, אל-נקראשי, לפתוח מחדש את המשא ומתן עם בריטניה, במטרה לשנות את ההסכם האנגלו-מצרי מ-1936 ולממש את רעיון "אחדות הנילוס", שעל פיו זהותה הלאומית של מצרים נקשרת לעמק הנילוס ולתושביו בעבר ובהווה. מצרים המודרנית היא ממשיכתה של תרבות הנהר הגדול, ולפיכך היא כוללת גם את סודאן. בשעה שהבריטים הבהירו כי לא יוותרו על נפרדותה של סודאן, דאג ראש מפלגת הוופד היריבה, מצטפא אל-נחאס, להתסיס את הציבור ולחשק את הממשלה מול הבריטים. ביולי 1945 פרסם ה"ופד" מנשר התובע פינוי בריטי מידי של מצרים וסודאן גם יחד. ככל שה"ופד" פיתח תדמית לאומית לוחמנית, כך גברה השפעתו של האגף ה"שמאלי" של ה"אפנדיה" (מעמד הביניים המשכיל) על הצעירים ממעמד זה.  זמן מה צלחה דרכו של אל-נקראשי בפיצול האופוזיציה ונטרול ה"אפנדיה", אך כעבור שבועות מספר חברו הסטודנטים מה"שמאל" ל"אחים המוסלמים" והובילו מהומות. בהמשך, העניינים נרגעו מעט, אך לאחר שב-26 בינואר 1946 מסרה לונדון תשובה בלתי מחייבת בנושא פתיחת המשא ומתן, ללא כל גילוי של פשרנות בנוגע לסודאן, נפתח הסמסטר השני של שנת הלימודים במהומות. ב-13 בפברואר הגיש אל-נקראשי את התפטרותו. ב.      צדקי נתפס כבוגד וניאלץ להתפטר לאחר שהביע נכונות לוותר על סודאן בתמורה למימוש עצמאותה של מצרים מחליפו של אל-נקראשי, אסמאעיל צדקי, היה מוכן ליטול סיכונים במטרה לייצב את מצרים ולממש את עצמאותה, כולל ויתור על סודאן בתמורה להתפנות סופית של הבריטים ממצרים-