יהודה ורומא - - ציון: 100

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 4423
מספר מקורות 100

תקציר העבודה

          ממ"ן
1 1
ירידת בית חשמונאי ועליית בית הורדוס קורס 10212 – יהודה ורומא שאלות המטלה שאלה
1      (40 נקודות) קראו את שלושת הערכים הבאים שכתב י' שצמן בתוך אנציקלופדיה מפרי עטו שיצאה לאור בשנות השמונים של המאה הקודמת:
דיודורוס (Diodoros):
היסטוריון יליד העיר אגיריון בסיציליה, שחי במאה הראשונה לפני הספירה. פעילותו הספרותית חלה בסוף ימי הרפובליקה, ואולי בתחילת הפרינקיפאט של אוגוסטוס, חיבורו ביבליותֶקֶה [ ספריה היסטורית ] היה היסטוריה של העולם מראשיתו ועד כיבושה של גליה על-ידי קיסר (54
לפסה"נ). החיבור הכיל 40 ספרים, שמהם נשתמרו הספרים
1 – 5 ו- 11 – 20 ופראגמנטים של הספרים האחרים. ספר 1 דן במצרים, ספר
2 במסופוטאמיה, הודו, סקיתיה וערב, ספר 3 בצפון ערב, ספרים 4 – 6 ביוון ובאירופה, ספרים 7 – 17 בתקופה ממלחמת טרויה עד אלכסנדר הגדול, ספרים 18 – 40 בתקופה ממות אלכסנדר הגדול עד קיסר. שיטתו של דיודורוס היתה להשתמש בספרו של היסטוריון אחד קודם לכל פרק או נושא של ספרו, וערך חיבורו משתנה בהתאם למקור שבו השתמש. הוא השתמש בין היתר בחיבוריהם של הקאטאיוס, קטסיאס, אפורוס, תאופומפוס, טימאיוס, דוּריס, היירונימוס מקארדיה, פוליביוס ופוסידוניוס. ההיסטוריה של דיודורוס ערוכה במסגרת אנאליסטית.
ישראל שצמן, "דיודורוס", אנציקלופדיה של העולם הקלאסי, כרך א' (1981), עמ' 161
ניקולאוס מדמשק (Nikolaos):
סופר יווני שחי במחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני-הספירה. הוא היה לידידו וליועצו של הורדוס וביקר יחד איתו פעמיים ברומא. לאחר מותו ייצג את בנו ארכֶלָאוס ברומא, אך לא שרת בחצרו. ניקולאוס כתב טראגדיות, קומדיות וחיבורים פילוסופיים ומדעיים שמהם לא שרד דבר. הוא כתב ביוגרפיה של אוגוסטוס, שממנה נשמרו קטעים אחדים (עד אמצע 44
לפסה"נ) המראים כי היתה חיבור מגמתי בשִבחו של הגיבור. חיבורו הגדול היה היסטוריה עולמית ב-144 ספרים מימים קדומים עד מותו של הורדוס (4
לפסה"נ). היתה זו יצירה גדולה בסוגה, שנייה רק לחיבורו של אֶפורוס. מצויים קטעים מהספרים 1 – 7 שדנו במזרח הקדום ובכלל זה באימפריה הפרסית.
קטעים נוספים מצויים בחיבורו של יוסף בן מתתיהו.
שם, כרך ב', עמ' 313
סטראבו (strabo):
היסטוריון וגיאוגרף יווני, נולד ב-63/4 לפסה"נ ונפטר ב-21 לסה"נ או יותר מאוחר. הוא היה יליד אמאסֶיה בפּונטוס, כנראה ממשפחה אמידה. הוא למד בעיר מולדתו וגם מחוצה לה, נתפס לפילוסופיה הסטואית והיה מעריץ נלהב של האימפריה הרומית. הוא ביקר ברומא פעמים אחדות וערך מסעות באסיה הקטנה ובמצרים. מטרת כתיבתו היתה דידאקטית, והוא האמין שלחיבורו יש ערך מעשי לאנשים העוסקים בענייני ציבור.
דבר לא שרד מחיבוריו ההיסטוריים של סטראבו; לעומת זאת חיבורו :גיאוגראפיקה" ב-17 ספרים נשתמר כמעט בשלמות, ורק הספר השביעי, הדן במוקדון ובתראקיה, הלך לאיבוד. בשני הספרים הראשונים מציד סטראבו את דעותיו אודות גיאוגראפיה, ובכלל זה קרטוגראפיה, ומבקר את דעות קודמיו, ובמיוחד את אֵרָטוסתֶנֶס, פּוליביוס ופּוסידוניוס. בספרים הבאים הוא נותן תיאור שיטתי של הארצות: בספרים 3 – 10 יש תיאור של ארצות אירופה ממערב למזרח, ספרד, גאליה, בריטניה, איטליה, סיציליה, מרכז אירופה, צפונה ומזרחה ובכלל זה ארצות  הבלקן ויוון. הספרים 11 – 16 דנים בארצות אסיה ובכלל זה באזורי הים השחור, אסיה הקטנה, הודו, פרס, מסופוטאמיה, ארץ ישראל וערב. הספר האחרון דן באפריקה. סטראבו מקבל את ההשקפה שהארץ כדורית, וסבור שהיא כוללת שלוש יבשות המוקפות באוקיינוס. עניינו העיקרי בגיאוגרפיה היסטורית ואתנוגראפיה, והוא פחות מתעניין בגיאוגרפיה פיסית ומתמאטית. ספרו מהווה אוצר בלום של ידיעות.
שם, כרך ב', עמ' 328-329
עתה כתבו (בהיקף של ארבעה עמודים לכל היותר) על הנושא: ניקולאוס איש דמשק כמקור היסטורי עיקרי לשתי גרסאותיו של יוספוס פלאוויוס (בספריו: "מלחמת היהודים" ו-"קדמוניות היהודים") על ימי שלטונו של הורקנוס השני, שהם גם ימי עליית בית אנטיפאטר.
עמדו גם על ההבדלים באופן שעשה יוספוס בכתבי ניקולאוס בכל אחת משתי הגירסאות. באיזה משני ספריו משלב יוספוס מקורות נוספים כמו אלו של סטראבון ושל דיודורוס, ומה היא המשמעות של הנתון הזה?
היעזרו בחומר הלימוד ביח' 1, במאמרו של מנחם שטרן בנספח ג' ליח' 2, וכן גם בערכים מתוך האנציקלופדיה שקראתם לעיל.
שאלה 2     (
5 נקודות) הסדרי  פומפיוס, גאביניוס ויוליוס קיסר: הציגו אותם ואת המגמות העולות מהם. עמדו במיוחד על ההבדל בין הסדריו של יוליוס קיסר ובין שני ההסדרים שקדמו לו.
שאלה 3     (35 נקודות) ההיסטוריון ישראל ל' לוין סיכם את ימי מלכותו של הורדוס במלים אלה:
"תקופת שלטונו של הורדוס נמשכה שלושים ושלוש שנים וניתן לחלקה לשלוש תקופות משנה עיקריות. עשר השנים הראשונות (37-27 לפני הספירה) היו שנות התבססות, שבהן סילק הורדוס את המכשולים העיקריים – הן מבית והן מחוץ – שעמדו בדרכו. את ארבע עשרה השנים הבאות (27-13 לפני הספירה) אפשר להגדיר שיא תקופת ממלכתו. אז הקים את רוב בנייניו ומפעליו, וגבולות ממלכתו התרחבו. בשנותיו האחרונות (13-4 לפני הספירה) חלה ירידה ניכרת בכוח שלטונו וביכולת שליטתו. יחסיו עם רומא – עמודי התווך של מדיניותו – עורערו, ומזימות בני חצרו הלכו ורבו. הורדוס מת לאחר תקופת מחלה ממושכת – פיסית ונפשית גם יחד. יש הרבה מן האמת במימרה שנסבה עליו – הוא עלה לשלטון כשועל, משל כנמר ומת ככלב".
סקרו בקצרה את מפעלו של הורדוס המלך, על פי מה שלמדתם ביחידה 2. התייחסו בתשובתכם גם לשאלות הבאות:
1.                      האם חלוקת שלטונו (ע"י לוין) לתקופות משנה הללו מוצדקת בעיניכם?
2.                      האמנם משקפת לדעתכם המימרה שמצטט לוין את הורדוס ופועלו?
3.                      השוו בין דעות החוקרים הדנים בהורדוס, הנזכרים בחומר הלימוד.

1 ניקולאוס איש דמשק כמקור היסטורי עיקרי לחיבוריו של יוספוס ניקולאוס האיש ניקולאוס נולד בשנת 64
לפסה"נ כבן למשפחה נכרית מיוחסת בדמשק. בתחילת דרכו הפוליטית שימש כמחנכם של ילדיהם של מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה במצרים
2 הסדרי קיסר (47) הסדרי גביניוס (57) הסדרי פומפיוס (63) תמיכה יהודית ביוליוס קיסר כנגר פומפיוס מרד אלכסנדר בו אריסטובולוס כיבוש א"י בידי פומפיוס מניע עיר החייבת במס, למעט שנת השמיטה; אפשרות לבצר את העיר עיר חייבת במס (civitas stipendiaria) עיר חייבת במס (civitas stipendiaria) ירושלים הורקנוס שליט האומה, כוהן גדול, ו"ידיד העם הרומאי" (וצאצאיו אחריו). אנטיפטרוס אפוטרופוס על יהודה (ממנה את בניו פצאל והורדוס למושלים) הורקנוס כוהן גדול, מושלי המחוזות: פיתולאוס ביהודה, אנטיפטר על אדום, מאליכוס על עבר הירדן או הגליל, אחיו של מאליכוס על יריחו.
הורקנוס אינו מלך אלא כוהן גדול בלבד בחסות רומא השליט לסיכום, גם פומפיוס וגם גאביניוס נאלצו להתמודד,
3 המלך הורדוס ששלט ביד רמה ביהודה בין השנים 37-4
לפסה"נ מהווה את תקופת ביניים בין שלטון יהודי לאומי ועצמאי לשלטון נציבים רומיים זרים. עלייתו של הורדוס לשלטון ביהודה היה מלווה בקשיים רבים בשל התנגדות העם למלכותו ותמיכה מסיבית בצאצאי החשמונאים. על בסיס מצודה קיימת בשם מצודת הבירה.