סכסוכים אתנו – לאומיים הבאסקים בספרד תאריך הגשה : 16 יוני, 2010.
        תוכן עניינים
מבוא -..3
פרק א' סקירה תיאורטית -..4
פרק ב' רקע היסטורי 5
פרק ג' מדוע אט"א נלחמת -.5
פרק ד' אט"א –  יעדים ומטרות 8
פרק ה' מדיניות ממשלת ספרד נגד המחתרת הבאסקית –..10 סיכום -.13
ביבליוגרפיה –..14
תקציר       האלימות האתנית ואירועי הדמים הנוראיים שתקפו את ספרד בעשורים האחרונים, נתפסו עם תחילתם כתוצאה המיידית וברורה בשל הלחץ ההולך וגובר של ממשלות ספרד. אחת השאלות המיידיות אליה נדרשו מומחי האזור הייתה מדוע מלכתחילה פרצו המהומות בחבל ארץ זו. אחד ההסברים השכיחים להתרחשויות הללו הביא את הטיעון, לפיו האלימות האתנית היא למעשה תוצר של שנאה אתנית ארוכת שנים, שנאה אשר דוכאה בימי השלטון הפשיסטי. טענתי המרכזית בעבודה זו היא שהסבר משכנע לפרוץ המהומות מוכרח לכלול בתוכו את שלל ההסברים, שכן, דת, אתניות, טריטוריה והנהגה, מהווים כולם גם יחד את המושג לאומיות. הלאומנות שאפיינה את מהלך האירועים, אם כך, הייתה שילוב של ערכים סנטימנטאליים לאומיים.       בתגובה לאירועים הטרגיים של טרור, המבוצע ע"י קבוצות לאום, נוטות הממשלות לנקוט במדיניות קצרות טווח של "ירידה" על קבוצות הלאום "כאן ועכשיו", בניגוד לגישה הדרגתית וארוכת טווח והתמקדות בגיוס. כשהממשלה  עומדת מול גל של אלימות טרוריסטית מצד קבוצת הלאום, הרשויות מתפתות להראות החלטיות לציבור הבוחרים, ובכך מנסות להשיג תוצאות מיידיות, בנופפם במספר המעצרים, בפעולות המיועדות לשבור מסגרות מחתרתיות של קבוצות הלאום ובמאמצן בחקיקה קשוחה. במציאות, מדיניות קצרת רואי כזו משיגה תוצאות לטווח קצר. לאחר התקפות ממשלתיות גדולות אכן מושגות תקופות של רגיעה. עם זאת, התארגנויות טרוריסטיות מנצלות את התקופות  האלה כדי להתארגן מחדש ולהתאים עצמן למציאות החדשה. יתרה מכך, גישה קשוחה זו, המאומצת על ידי הרשויות, בסופו של דבר, משרתת את קבוצת הלאום לגיוס טרוריסטים ומספקת להם הצדקה נרחבת ולתגובה אלימה אף יותר. המעצר, ההכאה, והעינוי של אדם אחד מספקת די סיפורים וגיוס של מספר מתנגדים נוספים אשר יהיו מוכנים לנקמה, בפועלם לפי עקרון "עין תחת עין".         בעוד שנראה שמדיניות היד הקשה מכניסות את הממשלה והקבוצות החמושות למעגל קסמים של פעולה-דיכוי-פעולה, ניתן שבמדיניות אנטי-טרוריסטית הגיונית תוכל לפעול אל מול שני היבטים שנראה כי עוזרים יותר מאשר מעכבים טרוריסטים: הזמן שיש ברשותם כדי להתארגן מחדש, וההצדקה להתגייסות. מדיניות טובה צריכה לנסות להבין את ההנעה מאחורי פעילויות טרוריסטיות, ההצדקה לשימוש באלימות והרציונל מאחורי ההסכמה של הקהילה הרחבה לתמוך בצורה ישירה ועקיפה כדי להשיג יעדים אלה. מדיניות צריכה להתמקד הן ביכולת הקבוצה לגייס אנשים והן בנטרול הסיבות הפוליטיות לאלימות – מטרה שלא ניתן להשיגה מבלי להתמקד בשורשים ומטרות של הארגון הטרוריסטי ומבלי להחליש את יכולתו לגייס חיילים.
       מטרתנו בעבודה זו: (א) לבדוק את השורשים והמטרות של הארגון הבאסקי המתבדל אט"א (Euskadi ta Askatasuna), (ב) לבחון את האבולוציה של הקבוצה ואת תגובתה לאסטרטגיות האנטי-טרוריסטיות של הממשלה הספרדית, (ג) לנתח את ההשפעה שהייתה להם על גיוס, (ד) להעריך את מידת היעילות של אסטרטגיה המנסה להגיע לסיבות האלימות בהשוואה לאסטרטגיה של נקיטת אמצעים חמורים נגד הטרוריזם.
בעבודה זו אתן סקירה מאז הדיקטטורה של גנרל פראנקו, המעבר לדמוקרטיה ואתמקד בעשורים האחרונים של "דמוקרטיה בוגרת" בספרד. שאלות המחקר שינחו אותי במהלך העבודה הינן : מדוע ועבור מה אט"א נלחמה, מה הייתה תגובת הממשלה הספרדית והאם הייתה יעילה או בלתי יעילה, ולבסוף מהן ההשלכות המדיניות?. השערת המחקר בעבודתי שמדיניות דיכוי תוך שימוש באסטרטגיות קצרות טווח, כפי שננקטה ע"י הממשלה, לא השפיעו על הגיוס והתמיכה הציבורית במחתרת הבסקית. לשם כך, בפרק א' של העבודה, אתן סקירה תיאורטית של הנושא והקשר לחבל הבסקים. בפרק ב' של העבודה אתן סקירה היסטורית על איזור חבל זה תוך מתן דגש לאירועים היסטוריים. בפרק ג' של העבודה אתן סקירה על מערכת הגורמים מדוע אט"א נלחמת, תוך שימת דגש על הגורמים הכלכליים,התרבותיים, והפוליטית. בפרק ד' אסקור את מטרות אט"א ואת שורשי האלימות. בפרק ה' אציג את המדיניות הממשלתית נגד טרור המחתרת הבסקית, בתקופות השונות. במסגרת העבודה אשתמש בניתוח אירועים מתוך מאמרים, ספרים, עיתונים, וכתבי עת.