סוגיית חלוקת הרכוש על רקע גירושין כמקרה בוחן לאיזון בין צדק ליעילות במשפט האזרחי תאריך הגשה: פברואר 2012
תוכן עניינים
מבוא -…3
פרק א': חלוקת רכוש בני הזוג על רקע גירושין, הדין האזרחי הנוהג –3
פרק ב': חלוקת רכוש בני הזוג על רקע גירושין, הדין הרבני הנוהג:
ב.1
חלוקת הרכוש על פי המשפט העברי -..4
ב.2
חלוקת הרכוש הננקטת בפועל בבתי הדין 5
פרק ג': חפיפת הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט :
                ג.1 הלכת הכריכה ומרוץ הסמכויות –…6
ג.2
יחסי הכוחות בין בית הדין לבית המשפט 6
פרק ד': בין צדק ליעילות –7
פרק ה': בין צדק ליעילות במשפט האזרחי האמריקאי 9
פרק ו': מסקנות -.11
סיכום -..11
ביבליוגרפיה –…12
מבוא
ביום השני במאי 1919, נאם ה"חכם באשי" של יפו, הרב בן-ציון עוזיאל, ב"אסיפה הראשונה של רבני ארץ ישראל". בנאומו, דרש החכם באשי מהשלטון הבריטי החדש הכרה ב"משרדי הרבנות ובתי הדין אוטוריטטים אוטונומיים גמורים". חזון זה, על אף שלא התממש במלואו, התגשם בנתינת סמכות שיפוט רשמית לבתי הדין הרבניים (להלן: בתי הדין) לענייני המעמד האישי. במסגרת הסטטוס קוו, נשתמרה סמכות זו בפקודת הנישואין והגירושין (רישום), לפיה הרשות הרושמת הבלעדית לעניין נישואי וגירושי יהודים היא מוסד הרבנות הראשית.
במקביל לרישום הגירושין הנעשה במסגרת הרבנית, התרת הנישואין כרוכה בהסדרת עניינים
"חילוניים" רבים, ביניהם חלוקת הרכוש, אחזקת הילדים, תשלום דמי מזונות ועוד. הדין הנוהג בישראל כיום הוא שהדיון בכל אחד מעניינים אלו יכול להתנהל בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: בית המשפט), בהתאם לרצון בני הזוג. הלכה זו יוצרת חפיפת סמכויות יוצאת דופן בין הערכאה הדתית לאזרחית. על רקע חפיפה זו, מנסה המחוקק לעצב את מנגנון הגירושין באופן הצודק והיעיל ביותר עבור בני הזוג. מטרתה העיקרית של עבודה זו הינה סקירת סוגיית חלוקת הרכוש בעקבות הגירושין כמקרה בוחן לאיזון בין צדק ליעילות במשפט האזרחי. תוך סקירה זו, אציג בקצרה את ההלכה הדתית והאזרחית ביחס לחלוקת הרכוש, אסקור את הרקע לחפיפת הסמכויות, אגע בשאלת כפיפות בית הדין הרבני להלכה האזרחית, אדון בהיבטי הצדק והיעילות שהביאו למצב הקיים ואערוך דיון ביקורתי סביב החלופות למצב זה. בנוסף, אשווה את המצב בארץ לדילמה מקבילה בשיטת המשפט האמריקאית.
א.      חלוקת רכוש  בני הזוג על רקע גירושין, הדין האזרחי הנוהג עד שנות השישים של המאה העשרים, חלוקת הרכוש בין בני זוג בעקבות פירוק נישואיהם נעשתה בהתאם לכלל לפיו כל צד מקבל את שהביא עמו לנישואין. פרקטיקה ז הובילה לכך שבן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית נפגע. בהסתכלות מגדרית ניתן לראות כי בחלק גדול מהבתים בישראל מוותרת האישה על פיתוח קריירה מקצועית לטובת משק הבית, ולכן צוברת פחות רכוש. במקרה של גירושין, אם כן, עלולה בת הזוג למצוא את עצמה חסרת נכסים ונעדרת הגנה כלכלית. כמענה למצוקה זו ובניסיון לממש את עיקרון השוויון בין המינים, פיתחה הפסיקה החל מאמצע שנות השישים את "חזקת השיתוף". חזקה זו נשענת על ההנחה שהחיים כזוג נשוי מעידים כי קיים בין בני הזוג חוזה מכללא, לפיו הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מצוי בבעלותם המשותפת. זאת, בהיעדר כל הסכם אחר ובהתקיים שני תנאים:
הראשון – אורח חיים תקין, והשני – מאמץ משותף. דרישתה הראשונית של הפסיקה ביחס לתנאי הראשון הייתה "שלום בית" בין בני הזוג.
עם השנים, צומצמה דרישה זו לדרישה למגורים משותפים. במקביל, משקלו של התנאי ל"מאמץ המשותף" הלך וגדל, וכלל במסגרתו אף מאמצים המוקדש לניהול ותחזוקת משק הבית. הכללה זו מתבססת על ההנחה שתחזוקת הבית בידי אחד מבני הזוג היא תנאי הכרחי הנדרש כדי לאפשר לבן הזוג השני לצאת לעבוד.
תחולת חזקת השיתוף נקבעת לאור השאלה – האם בזמן רכישת הנכס התכוונו בני הזוג לרכישה משותפת, או שהתכוונו לרכוש את הנכס בעבור אחד מבני הזוג בלבד? כוונה זו נבחנת ביחס לכל נכס ונכס בנפרד, והתנאים להוכחתה משתנים לפי סוג הנכס. כך, לדוגמא, בעוד הקמת "חזקת השיתוף" ביחס לדירת מגוריהם של בני הזוג דורשת דרישות מינימאליות, הקמת החזקה ביחס לנכסים עסקיים מטילה נטל כבד על הטוען. מדרג זה קיים גם בדבר סתירת חזקת השיתוף, כאשר באופן כללי, נוקטת הפסיקה קו מחמיר ביחס לתנאים הנדרשים לסתירתה.
עם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, הוחלפה חזקת השיתוף ב"הסדר איזון המשאבים" אשר מוחל על זוגות שנישאו לאחר הראשון בינואר, 1974. בשונה מחזקת השיתוף המבוססת על הסכמה חוזית המשתמעת מחייהם המשותפים של הצדדים, הסדר איזון המשאבים המעוגן בחוק נשען על עצם היות בני הזוג נשואים. בעוד חזקת השיתוף מתגבשת בכל רגע נתון ביחס לכל נכס נרכש, הסדר איזון המשאבים מסווג את הנכסים בהתאם לדיני החוזים הרגילים. רק בעקבות גירושין,  יתחלקו הנכסים (או שוויים) באופן שווה בין הצדדים. בנוגע לסוגי הנכסים הנכללים בהסדר, קבעה הפסיקה שגם נכסי קריירה כדוגמת כושר השתכרות ומוניטין שנרכשו בתקופת הנישואין, צריכים להילקח בחשבון בשלב שקילת המשאבים. …