מוסד היועץ המשפטי לממשלה מלווה את המערכת המשפטית והמדינית מאז קום המדינה. הלכה למעשה, עומד היועמ"ש בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת והשירות המשפטי והציבורי. כפי שאסקור בגוף העבודה, עולה כי היועץ המשפטי לממשלה חולש באופן כזה או אחר, על תחומים רבים בכל גווני הקשת המשפטית-פוליטית-מדינית והינו אחד מפקידי הציבור הבכירים ביותר במדינה.
לפי תיאורית הבחירה הציבורית, בעל משרה ציבורית מעמיד את טובתו האישית לפני טובת הכלל ויש לבחון כיצד משפיע האינטרס האישי על קבלת החלטות שנוגעות לכלל. בגוף העבודה, אסקור את תהליך הפוליטיזציה שעבר מוסד היועץ המשפטי והניסיונות הרבים של פוליטיקאים להשפיע על מינוי היועץ המשפטי לממשלה כדוגמא מובהקת לדרך שבה מעמידים פוליטיקאים את טובתם האישית לפני טובת הציבור בין אם ע"י מעורבות של גורמים פליליים (פרשת בראון – חברון) וכן במצב שראש הממשלה וסגנו מורים ליועץ המשפטי לממשלה שלא לחקור פרשיית רצח ואפילו מפטרים אותו כשהוא עומד על שלו (פרשת קו 300).
בעניין הזה אפשר לדבר גם על אינטרסים אישים של היועמ"ש. יועמ"ש אשר נושא עיניו למינוי כשופט בבית המשפט העליון יהיה תלותי (לפי הנחת תיאורית הבח' הציבורית) במי שנראה בעיניו כמפתח למינויו וכאן עולה השאלה איך ניתן בכל זאת ניתן להגיע למצב שימונה יועץ משפטי ראוי? כאמור, אעסוק בשאלת המחקר- האם החשיבות הרבה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה והפוליטיזציה הקשורה אליו הביאה לפגיעה בו ולהחלשתו? טענתי בעבודה זו היא, כי עליית חשיבותו של המוסד היועץ המשפטי לממשלה, הביאה להתעניינות פוליטית בתפקיד וברצון של פוליטיקאים רבים להשפיע על מינוי היועץ, דבר אשר הוביל להיחלשותו של המוסד והתערערותו וכפועל יוצא- לאי ביצוע תפקידו כפי שנדרש מפקיד ציבור במעמדו. לצורך כך, בפרק הראשון בעבודה הציג את  מוסד היועץ המשפטי לממשלה: תחומי סמכות ואחריות, חשיבותו, סקירה היסטורית ואופן בחירת היועמ"ש לרבות התמורות שחלו באחרונה והסערה הציבורית שבאה בעקבותיה. הפרק השני יתאר את העלייה בחשיבות מוסד היועמ"ש. הפרק השלישי יסקור אירועים מכוננים במוסד היועץ המשפטי לממשלה (דוגמת פרשת בר-און חברון, קו 300, פרשת פינחסי). בפרק הרביעי אבחן כיצד מתפקד יועמ"ש בצל ביהמ"ש העליון – האם החלטותיו מושפעות מעמדותיהם של מי שנראים בעיניו כאנשי המפתח לבחירתו לשופט? לצורך כך אתייחס להחלטות שנויות במחלוקת של אליקים רובינשטיין ולפרשת פינחסי. הפרק החמישי יעסוק בבחינת ההשפעה והתוצאות של המעורבויות הנ"ל – האם מוסד היועמ"ש נשאר עצמאי והאם נחלש במידה זו או אחרת. הפרק השישי ייתן מבט השוואתי על  מוסד היועץ המשפטי בעולם, הן במדינות הקונטיננט והן במדינות המשפט המקובל.
לבסוף נסכם, נסיק מסקנות וננסה לגבש המלצות בדבר התפתחות רצויה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בראי הבחירה הציבורית.
תוכן העניינים
מבוא… 2
פרק
1 : הצגת מוסד היועץ המשפטי לממשלה: תחומי סמכות ואחריות, חשיבותו, חקיקה רלוונטית וסקירה היסטורית.. 3
1 .2  סקירה היסטורית.. 4
1 .3 מקור סמכותו: 4
1 .4
אופן בחירת היועמ"ש… 5
1 .4.1
הצעתו של השר פרידמן לשינוי אופן בחירת היועמ"ש… 6
פרק
2 : העלייה בחשיבות מוסד היועץ המשפטי לממשלה.. 7
פרק
3 : אירועים מכוננים במוסד היועץ המשפטי לממשלה.. 9
3 .1
פרשת בר און – חברון. 9
3 .2
פרשת קו 300.. 9
פרק
4 : יועמ"ש בצל ביהמ"ש העליון – שמירה על האינטרס הציבורי או ציבור של אינטרסים?  11
4 .1
מעורבות בג"צ בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה.. 11
4 .1.1  פרשת גנור.. 11
4 .2
הביקורת של בג"צ על היועמ"ש מני מזוז בעקבות "עסקת קצב". 13
4 .3
פרשת פינחסי: 14
4 .4  כהונתו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין בצל השאיפה להתמנות לכס השיפוט בביהמ"ש העליון. 14
4 .4.1
הרקע לבחירתו. 14
4 .4.2
מקרים גבוליים בתקופת כהונתו. 15
פרק
6 : משפט משווה – מוסד היועץ המשפטי במדינות הקונטיננט ובמדינות המשפט המקובל   17
6 .1  ארצות-הברית.. 17
6 .2  צרפת.. 19
סיכום ומסקנות.. 20 ביבליוגרפיה.. 21
ביבליוגרפיה –.23