הזכות להפגין - חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות

תקציר העבודה

מבוא
הזכות לפרטיות וחופש הביטוי הינם מאבני היסוד של הדמוקרטיה. שתי זכויות אלו עוגנו בחקיקה והתפתחו בפסיקה במרוצת השנים .
  הזכות לפרטיות אף זכתה במעמד חוקי על חוקתי מתוקף היותה זכות נגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואילו חופש הביטוי הינה זכות אשר התפתחה בפסיקה במהלך השנים באופן בו הוכרה כזכות עצמאית ותקפה במשפט הישראלי. המתח בין שתי זכויות אלו עולה לכותרות בשנים האחרונות במיוחד בהקשר של הזכות להפגין מול בתי אישי ציבור, כאשר בתי המשפט נדרשים בשנים האחרונות ליטול את זכויות אלו להניחן על כף המאזניים ולהכריע איזו זכות גוברת במקרה הפרטיקולרי .
בעבודה זו ברצוננו לעמוד על המתח והניגודיות בין הזכות להפגין, כנגזרת ישירה של הזכות לחופש ביטוי, לבין הזכות לפרטיות של אלו אשר נפגעים כתוצאה ממתן זכות להפגין מול משכנם.
על מנת שנוכל לעמוד על המתח שבין שתי זכויות לעיל,  שומה עלינו ראשית כל לנתח את היקף זכויות אלו, תוקפן ומעמדן הנורמטיבי .
חופש הביטוי הינה הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו להביע את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון, בכפוף לכך שאנו לא פוגעים באחר. לכל אדם  מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו ואת עולמו הפנימי, כל אימת שהוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא בוחר, וזאת בכפוף לאיזון ולהגבלות בחוק ובפסיקה.
הדרך העיקרית בה משתמשים בני אדם על מנת להביע את עצמם, היא התקשורת המילולית. חופש הביטוי מגן על זכותו של אדם לדבר ולהביע רעיונות, דעות ואמונות, הן בעל פה והן בכתב, ולפיכך חופש הביטוי מגן על הזכות לפרסם ספר, מאמר, שיר וכו`.
קיימות בנוסף, חופש הביטוי מוחל גם על  דרכים נוספות לביטוי עצמי, למשל בתחום האמנות. לדוגמא, חופש הביטוי מגן על הזכות להסריט סרט, להציג הצגה, לרקוד ריקוד, להתלבש בצורה מסוימת, לצייר ציור וכו`.
נקודה שחשוב להזכיר היא שחופש הביטוי לא חל רק על זכותו של האדם המבצע את הביטוי, אלא גם על זכותו של הקהל להיחשף או להימנע מלהיחשף אל הביטוי . כך למשל, כאשר משרד הפנים אסר על כניסת אומנים לארץ, טענה האגודה לזכויות האזרח, כי איסור הכניסה פגע גם בזכותם של האזרחים לחופש הביטוי. הואיל ואלו מעוניינים בהופעתו של הזמר.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם ביותר הראויות להגנה ולקיום משטר דמוקראטי תקין. מעצם היותם של בני האדם, "חיות חברתית", אנו חיים ופועלים במסגרת תרבותית וערכית המגדירה אותנו ומהותנו. לפיכך, עצם מהותנו, והגדרת האינדיבידואל שלנו תלויה באופן לא מבוטל בזכותנו להביע עצמנו באופן חופשי. נוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בתהליך הדמוקראטי בכלל, ובבחירות לכנסת בפרט, מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. עם זאת, למרות שחופש הביטוי מהווה כלי חיוני לדמוקרטיה, חופש הביטוי בקלות יכול להפוך לחרב פיפיות אשר פוגעת במשחק הדמוקרטי ועלולה לרוקן את המשחק הדמוקרטי מתוכן.
מהצד השני של המתרס עומדת זכות הפרטיות: הפרטיות היא זכות עמומה המהווה מושא לאיזונים, ועל-כן קשה לנו להגדיר אותה כמושג חד משמעי. שיח הזכויות בעידן המהפכה החוקתית התמקד עד כה, מטבע הדברים, בשאלות היסוד של הביקורת השיפוטית אשר מגדירה הלכה למעשה את מהות הזכות, ובזכויות מסוימות.
הזכות לפרטיות לא זכתה לדיון מקיף בפסיקה, וראויה לדיון כזה. בין השאלות העולות בעניין בחינת הזכות, נשאלות השאלות, מהם המקורות הרעיוניים של הזכות? מה מהותה ואופיה החוקתי והחוקי? כיצד אפשר להגן עליה?
הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא אדם. הזכות זכתה לאחרונה להכרה כזכות על חוקתית, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בבסיס המושג הגנת הפרטיות עומדת ההכרה בכך כי זכויות האדם אינן מצטמצמות להגנה על "נכסים" בעלי קיום פיסי (לדוגמא: רכוש, נכסים פרטיים וכדומה), אלא, הן משתרעות גם על אובייקטים מופשטים, אבסטרקטיים (כדוגמת רגשותיו, מחשבותיו ורעיונותיו של אדם, מידע אישי לגביו).
לפיכך, כשם שלאדם יש אינטרס בהגנה על זכויותיו ברכוש (למשל הגנה בפני גניבה או גזילה של נכסיו האישיים), יכול שיהיה לו אינטרס בהגנה על זכויות בלתי – רכושיות: זכות לכבוד, לחירות אישית, לאוטונומיה של הגוף, לאוטונומיה של הרגשות והרצון וגם לכך שענייניו הפרטיים יישמרו בסוד.
בעידן המודרני ובמיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון הסכנה לפגיעה בפרטיותו של האדם גדלה באופן משמעותי. התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, ההתפתחות וגידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה, התחקות ובילוש ממרחק, התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים (למשל, ביטוח לאומי, רשויות המס) ופרטיים (חברות ביטוח, בנקים ואח´) והגידול המהיר של האוכלוסייה וצפיפות הדיור – כל אלה גורמים אשר מביאים להחמרת הסכנה של הפגיעה בפרטיות. הפרט מוצא את עצמו חשוף לחלוטין בעניינים האישיים והוא חש סכנה של ממש כי ענייניו האינטימיים ייהפכו – ללא שום הצדקה – לנחלת הציבור. מצב חדש זה יצר את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות, ותפקידה של המערכת המשפטיטת לספק את ההגנה הזו.
הסמינריון יבחן שאלות כמו הבסיס הפילוסופי של פרטיות, מהות הפרטיות ומה היא נוסחת האיזון בינה לבין חופש הביטוי .
תוכן עניינים
מבוא. 3
היקפו של חופש הביטוי וגבולותיו 6
הזכות להפגין 7
הזכות לפרטיות. 8
תחומי הפרטיות. 8
מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות. 9
הכרה בזכות. 9
היקף הזכות והיחס בינה לבין זכויות אחרות. 10 רשויות השלטון וזכות לפרטיות. 11
החלק המשפטי 12
פגיעה בפרטיות. 12
מהי הפגיעה בפרטיות?. 12
יסוד ב´: העדר הסכמה. 13
סיכום. 14
חריגים לאחריות אישית בגין הפגיעה בפרטיות. 14
פטורים  נפרט חלק מהפטורים: 14
חופש הביטוי 16
מהי "פגיעה שאינה מוצדקת"?. 16
חופש הביטוי וביטחון הציבור. 16
חופש הביטוי ורגשות הציבור. 16
ההגנה על חופש הביטוי, וההגנה מחופש הביטוי 17
הנימוקים המשפטים להגבלת חופש הביטוי 18
"הביטוי החריג בענייננו עשוי לפגוע בכבודה של קבוצת אנשים במדינתנו 18
"… מטרתו החקיקתית של סעיף 144ב איננה רק למנוע סכנה עתידית של. 18
סוגי פגיעה היכולים להתרחש כתוצאה מביטוי מפלה.ו 19
נפקות השאלה המשפטית באם חופש הביטוי זכה לעיגון על חוקי 20 על אילו תחומים משתרעת הזכות לחופש ביטוי?. 20 צורות מחאה. 21
חופש הביטוי והזכות להפגין 22
חירויות יחסיות. 23
המגבלות המוטלות בישראל על הזכות להפגין 24
א. הסתה והמרדה. 24
ב. התקהלות אסורה.
5 ג. רשיון להפגין
5 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר מימוש הזכות להפגין וההתקהלות. 26
הנחיות בדבר מתן רשיון להפגין 26
הנחיות בדבר התקהלות אסורה. 27
סמכות המשטרה במקרה של התקהלות אסורה. 28
משפט משווה. 29
חופש הביטוי 29
המגמה כיום בבתי המשפט בארה"ב  בנוגע למגבלות חופש הביטוי 33
הזכות להפגין – מבט משווה. 34
סקירה אקטואלית. 35
סיכום ומסקנות. 37
מקורות משפטיים. 39