1 .בפסקי הדין משתקפות מס' בעיות המתעוררות כתוצאה מן המבנה של דיני המשפחה בארץ. אחת הבעיות שבאה לידי ביטוי כבר בעובדות היא ההתנגשות בין המטרה של המדינה לתת כמה שיותר חופש פעולה למשפחה אל מול ההגבלות הרבות של דיני הנישואין. מחד גיסא קיימת התייחסות אל המשפחה כאל זכות יסוד ע"פ הצהרות שופטים בפס"ד סטמקה ("לכל אדם הזכות לנישואים והקמת משפחה"), נחמני ("לכל אדם הזכות להקים משפחה ולהוליד ילדים") ופלוני (הקמת משפחה היא חלק מהזכות להגשמה עצמית), קיימים חוקים והוראות רבות שמגינות על המשפחה ומקנות לה הטבות כמו מענקים לזוגות נישואים, הלוואות בתנאים מועדפים, הנחות במיסים, קצבאות ילדים, זכות לאמץ, חובת מזונות, חוק דמי מחלה וכו'. היחס הזה של המדינה נובע מהרצון לתת כמה שיותר חופש פעולה למשפחה ולהוריד ממנה את הנטל הכלכלי. מאידך, קיימות הגבלות רבות שבאות לידי ביטוי בחיוב בנישואים אורתודוקסים ובחוסר הכרה בנישואין בינדתיים, אזרחיים, פרטיים (פס"ד צונן ושגב) ובפסולי חיתון כמו כהן עם גרושה (בעיה שעולה מעובדות פס"ד רודניצקי, פורר, כהן וכהנא). הסיבה לכל ההגבלות הללו היא שמדובר בדינים עתיקים שרובם עברו בירושה עוד מימי השלטון העות'מאני כתוצאה מפחד של הדתיים מהתבוללות בשעת הקמת המדינה. –
2.בית המשפט ,ללא ספק, מודה לרגישות הנושא של דיני המשפחה ולטעמי נזהר מלחולל מהפכות או החלטות גורפות בעניין…