בעיית הגולש האנונימי במשפט הישראלי אתגרים ופתרונות.

תקציר העבודה

אתגרים טכנולוגיים לחשיפת גולש אנונימי, בעיית האנונימיות ברשת, גולש אנונימי, גולש אנונימי המפר זכויות יוצרים, גולש אנונימי הפוגע בשמו הטוב של האדם, דוקטרינת ההפרה התורמת ונוהל הודעה והסרה, האתגר הכללי בהסדרת בעיית האנונימיות, הזכות לחופש הביטוי, היסטוריה פסיקתית, הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע, מה היא אנונימיות באופן כללי ומאפייניו של המרחב הווירטואלי, מה מאפשר לגלוש בצורה אנונימית, פגיעה בשם טוב, רקע טכני

תוכן עניינים

  1. מבוא .
  2. מה היא אנונימיות באופן כללי ומאפייניו של המרחב הווירטואלי.
  3. מה מאפשר לגלוש בצורה אנונימית, רקע טכני.
  4. בעיית האנונימיות ברשת, היסטוריה פסיקתית.
  5. הזכות לחופש הביטוי .
  6. היסטוריה של ניסיונות חקיקה עד תיקון מספר חמש לחוק זכות יוצרים.
  7. האתגר הכללי בהסדרת בעיית האנונימיות.
  • הסדרה כאשר בית המשפט בכובע של מחוקק.
  • הסדרה בחקיקה ישירה מבית המחוקקים
  • הסדרה בחקיקה פתוחה
  • הסדרה על ידי המשתמשים עצמם.
  • הסדרה באמצעות הטלת אחריות על מתווכי הרשת בעזרת דוקטרינת ההפרה התורמת ונוהל הודעה והסרה.
  • אתגרים טכנולוגיים לחשיפת גולש אנונימי.

 

  1. סיכום .

 

1.מבוא

בספרו של אפלטון "המדינה חלק ב"[1] מספר גלאוקון אחיו של אפלטון את משל טבעת גיגס, המשל מגיע לאחר דין ודברים בין סוקרטס לגלאוקון בשאלה מה הוא צדק, משל גיגס מדבר על רועה צאן בשם גיגס שבזמן שהוא רועה את צאנו הוא מגלה מערה בתוך סדק שנפער באדמה, הוא נכנס למערה ובה יש אוצרות אך הוא אינו לוקח דבר למעט טבעת מאצבעו של אדם מת גדול ממדדים שהיה שם, כאשר גיגס עונד את הטבעת הוא מגלה שהוא רואה ואינו נראה, הוא מנצל את היכולת הזו כדי להרוג את המלך ולאנוס את המלכה ומשתלט על העיר, מה שגלאוקון רוצה להגיד במשל זה הוא שכל עוד אדם לא מתמודד עם השלכות למעשיו לא ניתן לדעת האם הוא צדיק או רשע, ניתן גם להבין שכוונתו היא לכך שאנשים נוהגים בהגינות כאשר אין אפשרות לנהוג אחרת, אך תחת מעטה של אנונימיות אדם יכול לנהוג בצורה פוגענית ולא הוגנת מפני שהוא יודע שאין השלכות למעשיו.

שאלת השאלות היא האם ניתן להסדיר את בעיית האנונימיות ברשת במשפט הישראלי ואם התשובה חיובית אז איך ניתן לעשות זאת, האם הגולש האנונימי נוהג כגיגס ורק אם תהיה הסדרה כלשהי אז תהיה הגינות במרחב הווירטואלי, בעבודה זו אני אנסה להראות את בעיית הגולש האנונימי במשפט הישראלי, אבחן את הצעות החוק שהועלו במשך השנים כדי למצוא פתרון לבעיה, כמו כן אסקור הצעות להסדרת בעיה זו, יש להבין שבעיית הגולש האנונימי לא חייבת להיות בעיה ללא פתרון כאשר לא ניתן לחשוף את זהות הגולש, ניתן להשתמש בדרכים נוספות על מנת לצמצם גם אם במעט את הפגיעה, אפשר להשתמש בשיטות משפט ממדינות אחרות, מנגד אני אראה גם שלא תמיד הכל תלוי בהסדרה גם אם מדובר בהסדרה באמצעות חקיקה או באמצעים אחרים, יש כמה גורמים שצריך לקחת בחשבון כאשר רוצים להתמודד עם בעיית הגולש האנונימי ברשת,  בראש ובראשונה יש לשאול מה הן הזכויות שמתנגשות כאן, מה היתרון של זכות אחת על אחרת, מתי בחר המחוקק לכופף זכות אחת מול אחרת, מתי בחר שלא לעשות זאת בשום צורה, אני אבחן גם את הפסיקה הרלוונטית לבעיה ואיך בתי המשפט בישראל התמודדו עם הבעיה הזו, כמו כן מה בית המחוקקים ניסה לעשות כדי להביא פתרון, ומה הפתרון שניתן לבעיית הגולש האנונימי שמפר זכות קניין רוחני, חושב להדגיש שעבודה זו ברובה עוסקת בבעיה של גולש אנונימי אשר פוגע בשמו הטוב של אדם כזה או אחר ופחות בהפרה של זכות קניין רוחני, מהסיבה שבעיית הגולש האנונימי בהפרת זכות קניין רוחני נפתרה, איך וכיצד אראה בהמשך העבודה.

2.מה היא אנונימיות באופן כללי ומאפייניו של המרחב הווירטואלי.

לפני שאגש לבחון את הסדרת האנונימיות ברשת, יש צורך להסביר מה היא אנונימיות, איפה אנחנו נתקלים באנונימיות, האנונימיות רלוונטית הן למרחב הפיזי והן למרחב הקיברנטי, בעולם הפיזי כחברה  כאשר שומעים את המילה אנונימיות אוטומטית חושבים על נעלם כלשהו שלא ניתן לזיהוי, אדם אנונימי, מכתב אנונימי,  פעולה אנונימית וכו', אנחנו נתקלים באנונימיות בחלקים רבים של חיינו, פעם אנו מוקירים את האנונימיות כמו למשל מתן בסתר וגמילות חסדים ופעם אנחנו מתעבים אנונימיות כמו למשל נוכלים שמתחזים, או סתם שמועה שמועברת