שאלה 1: בעיותיה העיקריות של עיראק המלוות אותה לאורך קיומה:
–          מבנה פנימי: שבטיות ואוכלוסייה הטרוגנית –          בעיות פנימיות: חברה, כלכלה ומעמדות –          מדיניות חוץ: שאלת א"י, התנהלותה ועמדותיה מול שכנותיה והעולם הערבי ככלל –          זהות המדינה וגיבוש לאומי: פאן ערביות או מדינה טריטוריאלית –          לגיטימיות המדינה:
התערבות גורמים חיצוניים, סוג המשטר והתעצמות הצבא פתח דבר:
מרקם האוכלוסייה בעיראק מורכב מ- 60% שיעים, 20% סונים ואחרים מיעוטים כמו הכורדים, תורכמנים, יהודים וכו.
החברה העיראקית ההטרוגנית בעלת שסעים ופילוגים שונים- שסע עדתי: המיעוט הסוני, שהוא הרוב שחי בערים הגדולות (בצרה, מוצול ובגדאד) והיה לשכבת העילית המצליחה, היה גם לשלוט על רוב שיעי שהפך למיעוט בשלטון.
שסע לאומי: כורדים (סונים ברובם) השואפים לאוטונומיה משלהם ולא רואים עצמם חלק מהעם העיראקי.  הבדלי אידיאולוגיה בין הפן ערבים לעיראקיות טריטוריאלית.
שסע דתי:
בני מיעוטים שונים כמו יהודים, נוצרים ודוברי ארמית אחרים.
שסע חברתי: יריבויות וחיכוכים על רקע מעמד סוציו אקונומי בין שבטים, בתוכם ומול המדינה.
באופייה הקודם לעיראק המודרנית, התנהל האזור על פי מבנים שבטיים מסורתיים, כשהסונים-
שאלה 2:
"המרד הפלסטיני הגדול" 1936-1939 הינו מהמאורעות החשובים בהתפתחות העם הפלסטיני ותנועותיו עד היום.
למרד היו
4 שלבים עיקריים:
·         השביתה הכללית (אפריל-אוקטובר 36')- הקמת ארגון הגג הפוליטי "הועד הערבי הראשון" שהוביל שביתה בתחומי הכלכלה, המסחר והתחבורה כנגד הבריטים והיהודים, לעיתים כללה פעילות אלימה.
המדינות הערביות קראו לחדול מהמרד ולשאת ולתת עם הבריטים, אך הפלסטינים המשיכו בלוחמת גרילה, בעיקר באזור המשולש עד לעדיפתם לעבר הירדן על ידי הבריטים.
כישלון דיפלומטי (אוק' 36'- יולי 37')- התפרקות האחדות לאחר ועדת פיל בין הועדות הלאומיות לשכבת המשכילים, והקרע בין הנשאשיבים לחוסיינים העמיק. החוסיינים הידקו את קשרם עם מפלגת-