התיאורטיקנים הפוסט-סטרוקטוראליים, גורסים כי העולם בו אנו חושבים שאנו חיים אינו אלא מבנה חברתי, עם אידיאולוגיות שונות המנסות לזכות בהגמוניה. התיאוריה הפוסט קולוניאליסטית והעיסוק בנושא המוכפפים כסובייקט, עוסקים באופן שבו המבנים החברתיים והתרבותיים של הכובש המערבי ביקשו לזכות בהגמוניה ובאופן שבו נלקח קולם של הסובייקטים במהלך החקירה האובייקטיבית. במסגרת מחקרית זו, הטענה היא כי בעצם לימודי המוכפפים והניסיון של מלומדים מערביים לדבר באופן אובייקטיבי על הסובייקט המוכפף, אינו אלא דרך לקיבוע מעמדו. המחקר הנוכחי נשען על מאמרה המפורסם של גיאטרי ספיבק: "כלום יכולים המוכפפים לדבר?"  שבו מבקרת הכותבת את האינטלקטואל המערבי הרואה את עצמו כמי שמצליח לצאת מתוך הקונטקסט החברתי- תרבותי שבו התחנך ולבחון את הסובייקט המוכפף באופן נטול הקשר המאפשר למוכפף להשמיע את קולו.             טענתה המרכזית של ספיבק היא כי המלומד המערבי אשר מבקש לתת קול למכופף המזרחי, אינו אלא חלק מיחסי כוחות בין תורת הייצוג לבין הכלכלה המדינית של הקפיטליזם העולמי. ספיבק מציגה ביקורת על הביקורת לכאורה, כאשר טענתה נשענת על ההנחה כי בעוד אינטלקטואלים רבים מבקשים לבקר את הסובייקט הריבוני הם אינם אלא מסייעים בשימורו. דוגמא לניסיון של המערב "לתת קול" למוכפפים היא ביטול מנהג הקרבת האלמנות על ידי השלטון הבריטי בהודו. בעבודה זו בחרתי לדון בשאלה  האם ביטול מנהג הקרבת האלמנות מקבע את הסובייקט במונחים מערביים ומשמר את מעמד האשה המוכפפת? על מנת לענות על שאלה זו, אעשה שימוש במערכת המושגים הפוסט- סטרוקטוראלית ופוסט-קולוניאלית, אציג את מנהג הקרבת האלמנות ואדון בו מנקודת מבט של דקונסטרוקציה.
ת.ענייניים מבוא. 1
פרק 1. מסגרת מושגית. 3
1 .1 תורת הייצוג 3
1 .2 דקונסטרוקציה. 5
1 .3 מיהו המוכפף (Subaltern)?. 8
פרק 2. הסובייקט הריבוני 10
2 .1 מושג הסובייקט בתקופה המודרנית. 10
2 .2 מושג הסובייקט בתקופה הפוסט מודרנית. 12
2 .3 הסובייקט הריבוני והביקורת של ספיבק. 14
סיכום (פרקים 1- 2) 16
פרק 3. "סאטי"- מנהג הקרבת האלמנות. 17
3 .1 על המנהג וביטולו 17
3 .2 ביטול הסאטי כשימור הסובייקט הריבוני 18
3 .3 ביטול הסאטי כשימור מעמד המוכפפים.. 20 סיכום.. 23
ביבליוגרפיה. 24
נספחים.. 27
נספח 1. 27