עבודה בקורס פסיכולוגיה ארגונית- תשס"ח אבחון ארגוני והצעות ייעול ושיפור אבחון בעיות הארגון – "חברת פלדות יציקה"                               הבעיה הראשונה שאובחנה מתייחסת לחוסר האיזון בתנאי ההעסקה של דרג הפועלים ושל דרג המטה. חוסר האיזון בא לידי ביטוי בסביבת העבודה –  בית היציקה הוא מבנה ישן, לא מאוורר, חדר האוכל והמלתחות מוזנחים, לעומת בניין המטה החדש שהוקם, המאופיין במשרדים מודרניים ונוחים לעבודה. בנוסף, הפער מודגש ויזואלית בהבדלים שבין הרכבים החונים מול הבניינים, כמה שמעיד על פערים גדולים בהכנסת העובדים במפעל וכן על מעמדם ההיררכי. כמו כן, אי השוויון ניכר גם במשכורתם הגבוהה יחסית של עובדי ההיי טק הנמצאים בסביבת המפעל, לעומת זאת של הפועלים.
            על פי תיאורית ההוגנות (Equity Theory) של אדמס, מוטיבציית העובד מושפעת מההשוואה שנעשית בין יחס התשומות והתפוקות שלו אל מול אלו של העובדים סביבו. הפועלים במפעל הנדון עשויים לחוש כי תרומתם והשקעתם למפעל גדולה יותר מאלו של עובדי המטה, זאת מאחר ועבודתם דורשת משאבים פיסיים רבים. לעומת זאת, תפוקת עבודתם קרי- משכורת, תנאי סביבת עבודה ויוקרה, נמוכה מזאת של עובדי המטה. במצב זה נוצרת הפרה של איזון היחס שבין התשומות והתפוקות דבר מה שמחד הוביל לכעס מצד הפועלים בבית היציקה )בשלinequity  (under payment ולמוטיבציה לשינוי שהובילה בתורה להשבתת המפעל, ומאידך עלול להוביל לתחושת אשמה בקרב עובדי המטה )בשל (over payment inequity . בנוסף, התנהלותו של המנכ"ל מגבירה את תחושת אי הצדק וחוסר ההוגנות זאת משום שהוא נוטה להדגיש בפני כל את חשיבות עבודתו של הפועל במפעל היציקה לעומת חוסר הקומפטנטיות הניכרת בעבודתם של עובדי המטה. כלומר, פרמטר ההשקעה גדל בקרב הפועלים וקטן בקרב עובדי המטה אך פרמטר התפוקה נשאר כפי שהוא- לטובת המטה. כל אלו משפיעים על מוטיבציית פועלי מפעל היציקה ופוגעים ביעילותו.              נקודת מבט נוספת באמצעותה ניתן לבחון את הסיטואציה האמורה הינה גישת הצדק הפרוצדוראלי. מייחסים צדק פרוצדוראלי לתהליכים בהם מתקבלות החלטות ארגוניות הוגנות וצודקות. הפועלים האמורים חשים כי דרך קבלת ההחלטות במפעל אינה הוגנת ואף אינה קונסיסטנטית. חוסר העקביות בא לידי ביטוי בשיפור תנאי העבודה של חלק מן העובדים, הבניין החדיש שנבנה בקמפוס המפעל משפר למעשה רק את תנאי העבודה של עובדי המטה זאת במקום השקעת משאבים לטובת כלל העובדים.  בנוסף, המנכ"ל לא מאפשר הזדמנות לתיקון טעותם של אנשי המטה, לאחר שנמצאו אי התאמות בספרים. הוא מטיח בפניהם האשמות בדבר חוסר התאמות בדוחות אך אינו מציע דרך לתיקון הנעשה ואף אינו לוקח אחריות על עצמו.
ייתכן כי החלטה זאת נובעת משיקול מוטה-
ללא מקורות