סיכום מאמרים: מאלווי, "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי" מוהנטי, "תחת עיניים מערביות" סיקסו, "צחוקה של המדוזה" שוואלטר, "ביקורת פמיניסטית בשממה"

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 6501
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

לורה מאלווי- "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי", 1975
על המאמר:
תיאוריות על קולנוע בשנות ה-70 הושפעו מאוד מהעניין הגובר בפסיכואנליזה, סמיולוגיה, ניתוח טקסטואלי ותיאוריות על אידיאולוגיה, מנגנונים אידיאולוגיים וזיקתם לפוליטיקה. מאמרה של מאלווי הוא חלק מהגל הזה.
החיבור בין פמיניזם וקולנוע, שאת היסודות שלו הניחה מאלווי, יצר כר פורה ויצירתי לחשיבה על המסרים הסמויים של הקולנוע ועל היחס בין קולנוע  לבין זהות הצופים בו.
מאמרה של מאלווי מתמקד בקולנוע ההוליוודי הנרטיבי ובוחן, בעזרת כלים פסיכואנליטיים, כיצד קסמם של הסרטים מחוזק ע"י דפוסים קיימים מראש, שמקורם בלא מודע של החברה הפטריארכלית , ובאופן שבו הלא מודע הזה מעצב את אמנות הקולנוע ואת עקרונות הייצוג שלה. מאלווי מנתחת את חווית הצפייה בקולנוע כחווייה מציצנית, היוצרת עונג מיני מהתבוננות באדם אחר כבאובייקט אירוטי. הנחת היסוד המנחה את עבודתה של מאלווי היא כי הקולנוע ההוליוודי הקלאסי תמיד ממגדר את הצופה כגבר, ללא קשר למינו הביולוגי, ולכן הצופה שבו עוסקת מאלווי הוא גבר המתבונן באישה. הקולנוע משחק עם פנטזיית המציצנות של הצופה, תוך שהוא מייצר את האישה כדימוי, כמושא להתבוננות ולתצוגה.
נוכחותן של דמויות נשיות בקולנוע הנרטיבי משרתת צרכים תרבותיים רבים וסותרים. הכוכבת ההוליוודית מייצגת פרדוקס מהותי לתיאוריה הפסיכואנליטית: היא בעת ובעונה אחת מושא התשוקה של הצופים אך גם מי שמעוררת בהם חרדת סירוס. הצפייה מציצנית והפטישיסטית בנשים בקולנוע  מאפשרת לנטרל את חרדת הסירוס.
מאלווי אומרת כי מודעות לתהליכים אלה תאפשר להרוס את העונג שמספק הקולנוע ההוליוודי הנרטיבי ובכך תסייע  להיווצרותו של קולנוע אלטרנטיבי ורדיקלי, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה אסתטית.
מאלווי טוענת כי הביקורת שלה לא עוסקת במוסר, אלא מבקשת להאיר את האובססיות הנפשיות של החברה המייצרת קולנוע כזה. ·