שאלה 1 מאפייני תפיסת העבדות בעת העתיקה ביהדות:  בתאור העבדות בישראל ניתן להבחין בשלוש תקופות: הקדם חשמונאית, התקופה עד חורבן הבית השני ומחורבן הבית עד לסוף המאה ה-4 בכל התקופות ישנה זיקה עמוקה בין התנאים המדיניים והחברתים לבין ההתייחסות למוסד העבדות.  התורה קבלה ללא ערעור את מוסד העבדות כחלק מסדר טבעי ומחויב המציאות אולם בחיי המעשה היתה תחושת אי נוחות ממצב זה, דבר שהשפיע על ההלכה  – לא עד כדי ביטול מוסד העבדות אך בהחלט ריככו אותו. העניין ההומאני במעמדו של העבד התעורר לעיתים רק אחרי שהמצב הכלכלי גרם להרעה מתמדת במצבו המשפטי והחברתי. בהלכה היהודית צריך להבחין בין העבד העברי לעבד הכנעני: מבחינה הלכתית עבד עברי הוא בגדר משרת יותר מאשר עבד ועבדותו מוגבלת בזמן. אנו מוצאים תפיסות המתייחסות לעבד כ"אח" לעבד עברי יש אישיות וזכויות, והפער בינו לבין האדון הוא זמני. עבדים עברים ערכם הכספי היה נמוך יותר משום שאסור היה למכרם לחו"ל ומכאן שתופעת העבדות העברית היתה קטנה יחסית והיתה אפליה בינם לבין הכנענים שתנאי עבדותם היו קשים יותר. האדון היה רשאי להמעיט במזונו של …