עבודה סמינריונית נושא: סיום מלחמות ויישוב סכסוכים תוכן העניינים:
1. מבוא
2. תקציר
3 . סקירת ספרות
4 . רקע היסטורי – סקירת אירועיים מרכזיים 5. דיון וניתוח
6 . מסקנות 7. ביבליוגרפיה מבוא:
ריבוי הסיכסוכים מחד גיסא, ונגישות לטכנולוגיה גרעינית מאידך, מעלה שאלות רבות במפגש הטעון בין שתי הסוגיות. מצד אחד נשק גרעיני וסכנותיו, מצד שני סכסוכים רבים שלא פעם מושתתים על יסודות דתיים בלתי מתפשרים, יוצרים שניהם יחד מתכון לאסון וודאי.
במהלך המלחמה הקרה הושקעו מאמצים רבים בקרב הקהילה האקדמית בחקר השאלה, כיצד עלולה להסתיים התמודדות גרעינית.
קשת הדעות מאוד רחבה ביחס לתמורות שבאו בעקבות הופעת הנשק הגרעיני, כאשר בקצוות מצד אחד הגישה כי הנשק הגרעיני הוא רוע אולטימטיבי וסכנה מוחלטת לשלום העולם ומצד השני חוקרים שתולעים תקוות לשלום בעולם בזכות הנשק הזה.
קנת' וולץ, אחד החוקרים הבולטים המדגישים את היתרונות של הנשק הגרעיני. אחת הטענות שלו היא שהימצאות נשק גרעיני בידי מדינות רבות תתרום ליציבות הבינלאומית ותמנע מלחמות בין המדינות.
בקצה שני, חוקרים המתנגדים לרעיון שהנשק הגרעיני יש בו תרומה כלשהי ליציבות ושלום בעולם.
טענתם היא שלא ניתן להבטיח ביטחון על ידי מירוץ בלתי פוסק להשגת נשק קטלני יותר ויותר וכי במצב כזה כל טעות יכולה להוביל לאסון שההיסטוריה לא ידעה עד אז. העיסוק העיקרי באפשרויות השימוש בנשק גרעיני ותוצאותיו התרכז בהתמודדות הדו-קוטבית בית ארצות הברית לברית המועצות. שתי המעצמות החזיקו ברשותן כמות עצומה של נשק גרעיני והשימוש בו היה מביא לתוצאות הרסניות בקנה מידה עולמיים. אך כיום, בעידן הרב קוטבי, כאשר נוספו עוד שחקנים שלהם ארסנל גרעיני יש לבחון את הסוגיה במבט מחודש. השינוי המרכזי חל בזהות המזיקים בנשק הגרעיני. לא עוד רק מעצמות על, אלא גם שחקנים קטנים יותר, כגון הודו ופקיסטן. אומנם לא מדובר בכמויות הטילים שהיו לרשות שתי המעצמות, אך כל שימוש הכי מזערי בנשק זה עלול להוביל לאסון אזורי ואף כלל עולמי. לחלק מהעימותים הקיימים כיום יש פוטנציאל להתפשט למלחמה נרחבת – לדוגמה, בין הודו לפקיסטן – שעלולה לכלול מדינות גרעיניות נוספות באזור האגן המזרחי של אסיה. פקיסטן עשויה לזכות בתמיכתה של סין, הודו – בזו של רוסיה או ארצות הברית. כך, למרות הסבירות המינימלית של מתקפה גרעינית מצד ארצות הברית על רוסיה, או להיפך, אין לשלול התפתחות של מלחמה לא מכוונת או הסלמה בין הצדדים עד כדי השימוש נשק הגרעיני.
הנושא מאוד אקטואלי לנוכח התמודדות מדינות מערביות מול תוכנית הגרעין האירנית והצפון קוריאנית. ניתן לומר כי להתמודדות זו ותוצאותיה תהיה השפעה על משטר האי- הפצה של הנשק הגרעיני בעולם כולו.
בנוסף כל סכסוך שיש לו היבטים גרעיניים מסוכן במיוחד עם תוצאות הרות אסון לאנושות כולה. לכן יש חשיבות רבה לבחינת השפעות הנשק הגרעיני על אופי הסכסוך בין הצדדים והאם התגרענות מדינות נוספות בעולם מסכנות את הביטחון העולמי או שיש לה השפעות מייצבות.
שאלת המחקר:
האם הימצאות נשק גרעיני לצדדים יריבים מהווה גורם ממתן בסכסוך ומובילה לסיומו?
שיטת המחקר:
אבחן את נכונות הטענה על בסיס מקרה בוחן  של הסכסוך בין הודו לפקיסטן. במהלך העבודה אתייחס לאירועים מראשית הסכסוך עד לימינו תוך בחינת ההשפעה של הופעת נשק גרעיני לשני הצדדים על אופי הסכסוך ואפשרות סיומו.
במהלך בחינת האירועים אשים דגש על תדירות פריצת האירועים האלימים בין הצדדים לפני ואחרי הניסיונות המוצלחים של הנשק הגרעיני של הצדדים, אסקור התבתאויות של המנהיגים בדבר נכונות לצאת למלחמה, יחסה של התקשורת המקומית לסכסוך בשני הצדדים. כמו כן במהלך ההשווה אתייחס לתאוריות ההרתעה גרעינית שהתפתחו במהלך המלחמה הקרה. בחינת האירועים האלימים בין הצדדים בצל ההרתעה הגרעינית תיעשה לאור שתי ההנחות המנוגדות ביחס לנשק הגרעיני ותרומתו ליציבות אזורית.
מטרת העבודה היא לנוע בין שתי התקופות – השנים לפני התגרענות ה"פומבית" של הצדדים ושנים אחרי,  לפי פרמטרים המצויינים והשוואה. לאחר ההשוואה וניתוח ניתן יהיה להשיב על שאלת המחקר.
בחרתי להציג את הסכסוך בין הודו לפקיסטן משום היותו מגלם בתוכו תופעות ותהליכים רבים, כמו מעורבות המעצמות לאורך כל הסכסוך, איסלאם רדיקאלי ותנועות לאומיות, נשק גריעיני ואפשרות זליגתו לארגוני הטרור.
השערת המחקר: הימצאות הנשק אצל הצדדים היריבים לא מובילה לסיום הסכסוך אלא להתמשכותו. מכיוון שבצל ההרתעה הגרעינית מתבטלת האופציה של עימות קונוונציונלי חזיתי ולאחריו ההכרעה של אחד הצדדים. מכאן שהנשק הגרעיני הוא אכן גורם ממתן בסכסוך אך בעצם הוא גם הגורם שעלול להנציח אותו ולהפכו להתלקחויות מוגבלות אינסופיות.
הנושא אותו בחרתי להציג הוא השפעת הנשק הגרעיני וההרתעה הגרעינית על סכסוך נתון בין שתי מדינות ועל האפשרות ליישבו בצל ההרתעה הגרעינית. מקרה מבחן שאותו אנתח הוא הסוגיה הגרעינית בהקשר הסכסוך ההודי-פקיסטני. אבחן את מקומו של הנשק הגרעיני בדינמיקת היחסים שבין הצדדים והאם הימצאותו עשויה למתן את הסכסוך ואף לסיימו. השערת המחקר היא שנשק גרעיני לא תורם ליציבות בין המדינות. יתרה מזאת, נשק גרעיני מונע פריצת מלחמות גדולות ויחד איתם אפשרות לסיים את הסכסוך כתוצאה מניצחון של אחד הצדדים.
נשק גרעיני מעודד סכסוכים בעצימות נמוכה, כיוון שהמדינות חוששות להיכנס לעימות רחב מפני סכנת הידרדרות לשימוש בנשק גרעיני.
בתחילת העבודה, בחלק התיאורטי, אציג את גישותיהם של קנט וולץ וסקוט סגאן. גישתו של וולץ גורסת, כי קיומו של נשק גרעיני מסייע ליציבות האזורית. מנגד, גישתו שלסגאן גורסת, כי קיומו של נשק גרעיני מערער את היציבות האזורית ועלול לגרום להתלקחות האזור כולו, ואף למלחמה גרעינית.
כמו כן בחלק זה הצגתי מספר דעות של חוקרים בעד או נגד השפעות מייצבות של הנשק הגרעיני על הסכסוך ההודי-פקיסטני.
דיון וניתוח יתרכז בבחינת היחסים בין הודו לפקיסטן לאור שתי הגישות ביחס לנשק הגרעיני (וולץ וסגאן), וכן הבאה ופירוט של מספר נקודות ביחסים הגרעיניים בין המדינות, כמו מעורבות גורמי הטרור בסכסוך והשוואת ההתמודדות הגרעינית ההודו-פקיסטנית לזו של ארצות הברית וברית המועצות במהלך המלחמה הקרה.
בסוף העבודה אציג מסקנות עקריות וסיכום.