תוכן עניינים
פרק                                                                                                                    עמוד פרק א' – מבוא ורקע תיאורטי                                                                               1-4
פרק ב' – ניתוח                                                                                                     5-10 פרק ג' – מודעת דרושים                                                                                        11
פרק ד' – סיכום ותובנות                                                                                       12-14
פרק ה' – ביבליוגרפיה                                                                                            משפטים פרק ו' – נספחים                                                                                                   16-24
ניהול ידע הוא ניהול של ידע ארגוני עבור יצירת ערך עסקי ויצירת יתרון תחרותי. כשהוא מאפשר את היצירה, תקשורת ויישום של ידע מכל הסוגים כדי להשיג יעדים עסקיים. Klasson מוסיף שניהול ידע הוא היכולת ליצור ולשמור ערך יותר גדול של יכולות עסקיות, כשעל ידו ניתן להתמודד עם בעיות ארגוניות הייחודיות לארגון שלך. ניהול הידע יכול להתבטא במספר מישורים בארגון מייצור ומשלוח מוצרים חדשניים או שירותים, ניהול וחיזוק היחסים עם לקוחות חדשים וקיימים, שותפים וספקים ועד אדמיניסטרציה ושיפור פרקטיקות ותהליכי עבודה (Tiwana,
2 000).
היכולת של ארגונים וחברות לנהל ולנצל את נכסיהן המופשטים נהיה בהדרגתיות יותר ויותר הכרחי ונדרש מאשר יכולתם להשקיע ולנהל את נכסיהן הפיזיים. העשורים האחרונים מאופיינים במציאות של שווקים משתנים, אי-ודאות, טכנולוגיות חדשות משגשגות, יותר ויותר מתחרים בשווקים וחברות מוצלחות הן אלו החברות שמאופיינות ביכולתן העקבית ליצור ידע חדש, להפיצו ולשלבו במוצרים ושירותים חדשים (Asimakou,
2 009).
מדוע סוגיית ניהול הידע במרכז כרגע ויוצרת הרבה עניין? ידע במהירות מחליף את ההון כשהידע עצמו נותן לארגון מדד יחידי שיכול לעזור לארגון להתמודד עם שינויים גדולים ולשאול את השאלות הנכונות, כשהידע יעניק לך מידע על המתחרים ויכול להביא לשיפור איכות מוצרי ושירותי הארגון. בשווקים בהם פועלת החברה או הארגון, יכולים להתרחש שינויים קיצוניים, כשהחברה יכולה להיות בעמדה מאוימת עקב מוצר לא נכון במקום הלא נכון. ניהול הידע יכול להעניק את הידע הנכון בעיצוב מחדש של המוצרים, מתי לצאת מפרויקטים ומוצרים שעלולים לדרדר את החברה, וכן להיכנס למקומות עם הזדמנויות למקסם את הצמיחה של החברה. ידע הוא חלון הזדמנויות וניהול ידע מעניק את היכולת להוביל שינוי ולא לנהל אותו בהכרח. כמו כן ניהול ידע יכול לעזור לחברה בייעול העבודה והימנעות מעבודה כפולה, עידוד חדשנות והתמודדות עם הדינמיות של כוח העבודה המחזיק בידע חשוב לחברה (Ajami & Bear, 2007).
היכולת של החברה לשרוד ולשגשג נובעת מיכולתה ליצור, להשיג ולשמר ידע חדש וישן למרות אי הוודאות והשינויים המהירים שמאפיינים תקופה זו. ידע הוא פרודוקטיבי רק אם יודעים לעשות בו את השימוש הנכון לעשיית השינוי. מצב זה גורם לכל חברה או תעשייה להיות בעמדה תחרותית כשניהול הידע גורם לכך להיות בפועל. כשהידע בארגן מאורגן באופן יעיל, ניתן להפיק תובנות רבות על-ידי אחזור קבלת החלטות יעילות שבאו בעקבות פרויקטי עבר, כישלונות והצלחות. פתרונות של ניהול ידע משלבים שיתוף פעולה בו שיתוף הידע מאפשר לעובדי הארגון (מהמנהלים ועד העובדים הזוטרים) לקבל החלטות טובות יותר, באופן מהיר יותר, שמתורגם ליצירת ערך כלכלי. רק עם תרבות חזקה של שיתוף ידע, ניתן להחיל את ניהול הידע בארגון ובייחוד במקומות בהם לא כל המערכות תומכות בכך (Tiwana, 2000).
ניהול ידע חשוב מאוד בתקופתנו המאופיינת בדינמיות במקומות העבודה. על-ידי ניהול ידע נכון, ניתן לחסוך לחברה אובדן ידע חשוב כאשר העובד עוזב את מקום העבודה. בהמשך לכך, עולמנו נהיה יותר ויותר גלובלי, וכך איומים ובעיות במקומות אחרים בעולם משפיעים על הארגון והחברה. ידיעת הזדמנויות, ידיעות וחדשות רלוונטיות ממקומות אחרים, יכולה להיעשות באופן יותר יעיל עם ניהול ידע נכון. החברות עוברות שינוי מהגישה המבוססת מוצר לגישה המבוססת על ידע. חברות גדולות כקטנות לא יכולות להוריד בערכם של שימוש, שימוש חוזר ואי-אובדן הידע שיש להן אותו כרגע. ניהול ידע רלוונטי לכל הסקטורים, וחיוני לחברות שלא פועלות רק בשווקים מונחי עלות (Asimakou, 2009).
חברות המתייחסות באופן ידידותי לידע הן אלו אשר הבינו שידע יכול להיות אולי הנכס היחידי שלהן. חברות אלו מנצלות את דפוס החשיבה שלהן המבוסס על ניהול ידע ומשתמשות בכישוריהם המפותחים על מנת להבנות את מוצריהם ושירותיהם החדשים. חברות אלו מוכנות ואף מתחייבות לניהול ידע מקיף במקומות אסטרטגיים בהם היכולות המרכזיות של החברה נמצאות. בליבו של כל פרויקט ניהול ידע מוצלח מצוי המיקוד בידיעה מה החברה רוצה לתעדף (Tiwana, 2000).
השאלות שעומדות בפני מנהלי ידע הן רבות וביניהן אפשר לכלול היא האם החברה בה הם עובדים מוכנה לתהליך של ניהול ידע? האם החברה אוספת ידע על פרקטיקות עבודה מחוץ לארגון?
האם החברה מבינה את האווירה בה היא מתפקדת? האם ישנה מודעות בארגון על הפעולות הפנימיות בחברה ביחס למתחרים? רק כשיהיה קונצנזוס על התפישה בארגון לגבי פערי הביצועים, אם פנימית ואם חיצונית ביחס למתחרים, אזי יהיה ניתן לקשור את פערי הידע למטריקות של ניהול ידע. האם כל דבר נמדד על-פי שורת הרווח ועל בסיס פיננסי? איך ניתן לתרום לשיפור ביצועי הארגון על-ידי ניהול נכון של ידע? גם אם אין מדידה מושלמת, יש צורך למצוא דרך למדידת נכסי הידע והרווחים שהחברה מפיקה מהם על-ידי שימוש בהם (Ajami & Bear, 2007).
ניהול ידע נכון על ידי מנהל הידע כרוך במספר תפיסות חשובות ואחת מהן היא החזון. כדי להשתית את החזון, על מנהל שמנהיג את ארגונו בכל מישור להבין את תפקידן של שלוש השורות התחתונות כמטרה הנכונה – להיות הספק הנבחר, המעסיק הנבחר וההשקעה הנבחרת – ואז הוא מוכן למקד את האנרגיה של כל העובדים בחזון משכנע. נערך מחקר מקיף, שהציג את השפעתם רבת העוצמה של החזון והמנהיגות על ביצועי הארגון ובו נאסף מידע מצוותים של יותר מ-500 מנהיגים. התוצאות של המחקר לא הפתיעו את החוקרים: צוותיהם של מנהלים שהתאפיינו במנהיגות בעלת חזון מוצק היו בעלי הביצועים הגבוהים ביותר. ביצועי הצוותים של מנהלים בעלי כישורי ניהול טובים אך חסרי חזון היו ממוצעים ואילו ביצועי הצוותים של מנהלים שהתאפיינו בחזון רופף ובכישורי ניהול חלשים היו נמוכים (בלנצ'ארד, 2008, ע' 35).