תוכן עניינים:
 נושא:                                                                                                           עמוד:
תקציר מנהלים –..3                 מבוא -…4-6
פרק1:
כוחו של השיווק המכוון
1 .1 עלייה בצריכה המקוונת –מבוססת אינטרנט 7-8
1 .2 תפיסת הצרכנים את השיווק המקוון –.9
1 .3 תכונות המשפיעות על קבלת החלטות הצרכן בבואו לצרוך שיווק מכוון–10 פרק
2 : דאגות וחששות של צרכנים משימוש בשיווק מקוון              2.1 רקע -.11
             2.2 מאפיינים המעוררים/ מדכאים צריכה מקוונת –12-14
           פרק
3 : גורמי השפעה פנימיים וחיצוניים בקנייה המקוונת              3.1 גורמי השפעה פנימיים על הקנייה המקוונת –..15-16
             3.2 גורמי השפעה חיצוניים על הקנייה המקוונת –.16-18
             3.3 שוני בחשיבות התדמית של אתרי האינטרנט –…18
             3.4 תפיסות הלקוח לגבי הצרכים שלו הקשורים לשיווק המקוון –19               3.5 מאפייני צורת האתר המקוון ומעורבות הצרכן –..20 פרק
4 : דימוי האינטרנט בעיני הלקוחות והמשווקים             4.1 שימושי האינטרנט .21-23
            4.2 מידת מורכבות האינטרנט -.23-24
.
פרק 5: נקודות התורפה של האינטרנט בעיני המשווקים והצרכנים             5.1
רקע -..
5             5.2 חסרונות/יתרונות האינטרנט בעיני המשווקים והצרכנים
5             5.3 האינטרנט- כדאיות ..26
            5.4 אימוץ טכנולוגיות חדשות על – ידי הלקוח 26-27                       פרק 6: סיכום ומסקנות –.28-30   פרק 8:
ביבליוגרפיה …31                                                    תקציר מנהלים  עבודה זו דנה בתועלות ובחסרונות שבשיווק מקוון, תוך מתן דגש על התפתחות התחום לאורך השנים, אופיים של צרכני שירות זה, חששות והסתייגויות משימוש באינטרנט בקנייה. הסמינריון עוסק בהתפתחות אימוץ השירותים הניתנים בתחום, ואת מידת המוכנות של הלקוחות לשימוש בשיווק שכזה. כמו כן במאמרים מוצגים מחקרים רבים הבודקים את אימוץ החידושים על ידי הצרכן בשוק המוצרים ובשוק השירותים, תוך אפיון הלקוחות. תהליך ההשקה נסקר במוצרים ושירותים חדשים, שכמותם גדלה עם השנים, והתמקד בסיבות לכישלון של חלק מהמוצרים.  נעשתה בחינה של קבלת שירות קמעונאי חדש על-ידי הצרכן, בדגש על אספקה של שירותים כלכליים באמצעות האינטרנט. נדונו המאפיינים השונים של תדמיתו של אתר אינטרנט ונבחנו מאפייני הצרכן והשפעת אישיותו על תדמית האתר והתנהגותו של הצרכן כדי לנסות ולפתח שיטה יעילה ליצירתו של אתר אינטרנט שיווקי יעיל.  העדויות שהצטברו מעניקות בידינו סיבות מספקות בכדי להמליץ למנהלי חברות ואנשי שיווק לבחון את שילוב השיווק המקוון. חברות שיצליחו להניף את דרכי המסחר ויצירת הקשר המסורתיים עם לקוחות באמצעות האינטרנט, יגבירו את פלח השוק שלהם על חשבון חברות אחרות, ויבססו נאמנויות לקוח ארוכות טווח.
מבוא
 משרד המדע האמריקאי הקים בשנות ה-70 רשת בשם Arpanet. פותחה שיטה להעברת המידע בין המחשבים, בצורה שישמר הסדר ולא יתערבב המידע. כמוקדים של הרשת נבחרו הסופר קומפיוטרים של הימים ההם. בסוף שנת 1969 היו ארבעה מוקדים:
אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס , אוניברסיטת סטנפורד , אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, אוניברסיטת יוטה.
בשנות ה – 70 רשת ה – Arpanet הלכה וגדלה. ההתעצמות הייתה קלה בעיקר בשל המבנה הלא ריכוזי. כל מכונה שידעה לדבר את שפת "העברת החבילה במנות" יכלה להצטרף, ללא הבדלי מוצא , צבע ובעלים.
שפת העברת החבילה נקראה TCP/IP. ה – Transmission Control Protocol הופך מסרים לזרמים של חבילות במוקד המוצא ומאגד אותם בחזרה למסרים במוקד היעד.
 ה- Internet Protocol מטפל בכתובות ודואג שהחבילות יעברו דרך מוקדים רבים. השפה הזאת נמסרה לרשות הרבים – Public Domain – כאשר כל מוקד יכול לדבר עם מוקד אחר כל זמן שהוא מציית לשפת "העברת החבילות במנות", שהיא שפה טכנית. ההצטרפות ההמונית הייתה בלתי נמנעת וכך נולד האינטרנט (Ennew, 2001).  הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא חלוקת המידע בחבילות ולאחר שהוא מגיע אל יעדו, מחוברות החבילות – למעשה נוצרת "אוטוסטראדת מידע". האינטרנט הוא חיבור של כל רשתות המידע הקיימות. זוהי טכנולוגיה מודרנית, מתקדמת, יעילה, ידידותית, עשירה ומגוונת, בעלת ערך מעשי רב, המאפשרת לאנשים גישה ישירה למשאבי מידע רבים ולהתקשרות בין אישית על מנת לספק את צורכיהם ולהשביע את רצונותיהם.
 מסוף שנות ה – 90 גדל האינטרנט בקצב מדהים, יותר מכל כלי תקשורת שקיים. הוא חדר לקהילות, אוניברסיטאות, בתים, משרדים, בתי הספר ומסחר (Maignan,
1 999).  אמצעי תקשורת זה הפך לאחד הראשיים בעולם ולכן ממציאים אנשים ללא הרף עוד ועוד שימושים לרשת גלובלית זו. בצורתה הנוכחית מגשימה רשת האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. כניסת רשת האינטרנט לסביבה העסקית והפרטית שינתה את עולם העסקים והרחיבה באופן משמעותי את מגוון האסטרטגיות העסקיות, הכלים והאפשרויות העומדות לפני החברות המסחריות. יתרונותיהן של טכנולוגיות המידע מאפשרים למנהלי השיווק להגיע אל לקוחותיהם עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אבל חשוב לזכור שהיכולות הטכנולוגיות של המדיה האינטראקטיבית מחזקות לא רק את המשווק, אלא גם את הצרכן.    השימושים השכיחים ברשת האינטרנט בקרב הקהילה העסקית הם:  יצירת קשר באמצעות הדואר האלקטרוני עם בעלי-עניין בחברה ומחוצה לה, חיפוש מידע על מתחרים וקהלי-יעד בעזרת מנועי חיפוש, אתרי תוכן ואתרים של חברות, בניית אתרי חברה תדמיתיים, שתכליתם לספק מידע וליצור קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. תפקידה של רשת האינטרנט בזירה העסקית אינו מסתכם במידע, במידענות ובדואר אלקטרוני. הרשת מהווה גם כלי עסקי אסטרטגי המשפר את פעילותן של החברות ואת יעילותן. תעשיית הייצוא בארץ ובעולם מבינה את חשיבות השימוש בטכנולוגיית האינטרנט לטובת הפעילות העסקית, בעיקר ביצירת תקשורת בין עסקים (B2B) ובבניית קשר עם הצרכנים הסופיים (B2C)    .(A Lukas, 2002)  מוצרי המידע החופשי ברשת נהפכים לרכושו של כל גולש ובכך הולכת ומתממשת כביכול האוטופיה הסוציאליסטית בקהילות האינטרנט. השתחררות המידע והפיכתו למצב צבירה אלקטרוני מאפשרת לכל גולש למצוא בקלות ובזריזות בעזרת מנועי החיפוש השונים, את קובצי הטקסט (ברשת WWW). ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, הוסרו אף האזיקים מסוגי מידע אחרים כמו קובצי קול, סרטים (MPEG) ותמונות (JPEG). בימי גאותה של הכלכלה החדשה ניתן היה לשמוע מוסיקה ללא תמורה, לעיין במחקרים ובעבודות לומדים בכל שלבי החינוך, לקרוא ספרים ועיתונים דיגיטאליים ואף לצפות בסרטים ובמופעי ספורט. קהילת הגולשים אף חלמה כי חבריה יוכלו לרכוש מוצרים ללא מסים ולהיכנס לאתרים ללא שומרי סף הדורשים חתימה ופספורט דיגיטאלי.
השתחררות המידע מרחיבה את זכויות האדם ואת חופש הביטוי אולם באותה עת מתעצמים מנגנוני הפיקוח והבקרה, וגדלים האיומים על חירויות הגולשיםׁ(Gertner,
2 003).
 האם האינטרנט משמש כבסיס לחופש הביטוי או מהווה בעת ובעונה אחת מקום בו עולים ונופלים זכויות האדם? רק מעטים מודעים לכך שהם עלולים להיות נתונים כבר למעקב מדויק בכמה ממקומות העבודה כשהם נושאים רק את מכשיר הטלפון הנייד שלהם, גם אם אינם משוחחים בו, ואפילו כשהוא כבוי. די בסוללה המחוברת למכשיר כדי לאפשר למי שהאמצעים הטכנולוגיים ברשותו לדעת בדיוק היכן נמצא מחזיק הטלפון הנייד. סוגיה זו אף עלתה לדיון בישראל על ידי רשומת מאגרי המידע במשרד המשפטים, האחראית גם על הפיקוח על הגנת הפרטיות. אולם דומה כי במקרה זה אין לרשומה סמכות משפטית ויכולת אכיפה ונוצר למעשה כשל אכיפה מובנה.