תוכן עניינים
מבוא. 2
רקע. 4
גישות לדיווח חברתי 4
1 .             גישת ה- Triple Bottom Line and the Capitals Model: 4
2 .             דיווח לפי מחזיקי עניין (Stake Holders): 5
נושאי הדיווח החברתי 5
מניעים לדיווח חברתי 7
1 . תועלת לארגון 7
2 .לחץ המופעל מגורמים חיצוניים שונים- 9
3 .ערכים- 9
המצב בעולם. 9
המצב בארץ. 11
חוק החברות. 11
התיקון לתקנה 10 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל, 1970. 11
הצעה לתקן חשבונאות מספר 10 בדבר הפרשות והתחייבויות תלויות. 11
ארגון מ.ע.ל.ה. 12
דרוג מ.ע.ל.ה. 12
הצעה ל"תקן הישראלי לאחריות חברתית ומעורבות בקהילה" 12
הקוד לניהול חברתי בעסקים. 13
סקירה ספרותית. 14
The CSP – financial performanc link. 14
שלושת סוגי הקשרים- 14
כיוון הסיבתיות- 14
מהלך המחקר. 15
Beyond Built to Last- Stakeholder Relations in "Built to Last" Companies. 15
תיאור המחקר- גרייבס וואדוק. 16
השערות והדרכים לבדיקתן 18
שאלת המחקר. 18
חברות פעילות במ.ע.ל.ה והמקבילות להן 19
ROE. 21
אמידת משוואה 1- 22
אמידת משוואה 2- 23
מדד אלטמן
5 אמידת משוואה 3-
5 רווח למניה. 26
אמידת משוואה 4- 26
סיכום ומסקנות. 28
סיכום. 30 ביבליוגרפיה. 31
נספח א' 32
נספח ב. 34
מבוא
השינויים החברתיים והביטחוניים במדינה והפערים החברתיים ההולכים וגדלים, הביאו רבים להכרה, כי יש צורך במהלכים שיקרבו בין המגזרים – בעיקר המגזר הכלכלי עסקי והמגזר החברתי- ויעוררו מעורבות פעילה ורצון לקחת חלק ביצירת חברה טובה יותר.  אחת הדרכים להתמודדות עם  שינויים אלה היא באמצעות גישת אחריות חברתית של עסקים, הגורסת שאחריות זו מוטלת לא רק על ממשלות אלא גם על גופים עסקיים.  חשיבות האחריות החברתית, וכפועל יוצא הדיווח החברתי, טמונה בכך שקיימת הכרה בקרב הציבור, שניהול אחראי של המשאבים העולמיים הוא הכרחי לעתידנו. לצמיחה כלכלית יש מחיר, מדינות מתועשות סופגות תופעות לוואי קשות כתוצאה מהשינוי הכלכלי המהיר, שהיה בזמנו בלתי צפוי. בשנים האחרונות חל גידול בהבנתנו, כיצד פעולותינו היום משפיעות על ילדינו מחר. יש להתאים בין התפתחויות תעשייתיות לשיפור איכות החיים. היכולת שלנו להמשיך להתקיים בטווח הארוך תלויה בהתייחסות כלל עולמית לנושאי ההגנה על הסביבה, שימוש זהיר במשאבי טבע, שמירה על צמיחה כלכלית ורמות תעסוקה גבוהות והשגת התפתחות חברתית כוללת.
כדי להשיג את היעדים הללו, הכרחי שהקהילה העסקית הכלל עולמית תאמץ ערכים אלו ותשלב אותם באסטרטגיה העסקית שלה. אסטרטגיה זו מניבה תשואה לעסק, לקהילה ולסביבה. כמו כן משפרת את הקשר עם הלקוחות, עם הספקים והרשויות ומחזקת את המוניטין שלה. מחזקת את נאמנות העובדים ומגבירה את האטרקטיביות למשקיעים. משקיעים רבים, בבואם לבחון השקעה בפירמה, יבקשו לראות את הדוחות החברתיים שלה בנוסף לדוחות הכספיים. כתוצאה מכך, הפירמות שישרדו בטווח הארוך (BTL-Built To Last) יהיו אלו שיפנימו את חשיבות ההון האנושי, החברתי והאקולוגי בנוסף להון כספי באסטרטגיה העסקית שלהן. בישראל של שנות האלפיים, כאשר מציאות של מיתון הפכה את  שגרת יומם של רבים למלחמת קיום, החשיבות של מעורבות קהילתית מקבלת נופך חדש. לעולם העסקי ישנה האפשרות והחובה המוסרית לתרום את חלקו במלחמה זו. מעורבות זו, מעבר לשיפור התדמית החיובית של החברה, תביא למיצובה של החברה ותוודא שיהיה לה לאן לצמוח בעתיד.  בעת האחרונה אנו עדים למספר הולך וגדל של חברות המאמצות מדיניות של אחריות חברתית ודיווח עליה בדוחות רשמיים. בבסיס העבודה עומד מחקרם של גרייבס וואדוק (1994). החוקרים השוו את הביצועים החברתיים והפיננסים של 11 חברות שהוגדרו BTL מול ביצועים אלה של 11 חברות שאינן BTL, זאת על פני תקופה של 10 שנים. הם מצאו כי הביצועים של החברות שהוגדרו BTL היו גבוהים באופן משמעותי ומובהק מאשר האחרות. חסרונו של מחקר מסוג זה טבוע בסיבות השונות שהובילו לסיווג של פירמה כ-BTL, דבר הכרוך גם בגורמים סובייקטיביים ואינו ניתן לקביעה חד משמעית.
יחד עם זאת, מחקרים הוכיחו כי קיים קשר ברור בין התחייבויותיהן של פירמות לקהילה והתוצאות המשופרות שלהן. השקעה של פירמה בקהילה תשתלם בסופו של דבר, זאת כאשר ההשקעה תנבע מגרעין האסטרטגיה העסקית שלה. בעבודה זו, ברצוננו לבחון האם פעילות עסקית, שבה מוטמעים שיקולים ערכיים וחברתיים, ולא רק פיננסים, מצעידה את הפירמה לצמיחה כלכלית.
נבדוק האם קיים קשר בין אימוץ האחריות החברתית באסטרטגיה של חברה לבין ביצועיה, כדוגמת: שיפור התוצאות הכספיות, הפחתת העלויות התפעוליות, הגברת מוניטין ותדמית המותג, הגדלת מכירות ונאמנות הלקוחות ועוד.
בדיקה זו נעשתה באמצעות בחינת אספקטים המאפיינים אחריות ודיווח חברתי. בדומה לתוצאותיהם של צמד החוקרים, ציפינו לקבל ביצועים טובים יותר בקרב הפירמות הנוקטות במדיניות של אחריות חברתית.