מהו עובר?  האם העובר נחשב לאדם? האם זהים חייו של העובר לחייו של היילוד? האם העובר הוא פציינט? בעיית הייסוד במעמדו המשפטי של העובר היא האם נחשב העובר לייצור בפני עצמו, או שמא אין הוא אלא חלק מגוף אימו ורק עם לידתו הופך הוא בריה לעצמה.
כפי שיתברר להלן, לא ניתן להסיק מסקנה חותכת וברורה מסוגיות הגמרא לגבי מעמדו המשפטי של העובר בהלכה, שכן העמדה שונה לפי אופי העניין שבו מדובר.
נראה, כי בסופו של דבר העובר נחשב בהלכה, וגם במשפט הישראלי, כייצור ביניים – לעניינים מסויימים הוא נחשב כאישיות משפטית ולעניינים אחרים – לא.  הגדרת המושג עובר הוא יצור חי בראשית התהוותו, מרגע ההפריה ועד צאתו לאוויר העולם.
בדרך כלל מדובר על מצבו של היצור המתפתח ברחם האישה המעוברת, אך לאור התפתחות שיטות ההפריה מדובר כיום גם על יצור המתפתח מחוץ לרחם.
רקע היסטורי התהוותו של העובר והתפתחותו ברחם האם, היווה מאז ומעולם אחד הדברים המסקרנים והמגרים ביותר, יחד עם זאת, היה זה אחד הנעלמים הגדולים מבחינה עובדתית, בהיעדר כלי מחקר נאותים לבחינת התפתחות העובר המכוסה כולו בתוך הרחם.
תיאוריות היסטוריות פיתאגורס היווני סבר, שבהתפתחות העובר, יש לראות תהליך של דגירת הזרע בחום הרחם, ושיצירת העובר באה משלושה מקורות :
חלקו האנושי ¡ בא מהמוח חלקו הבהמי ¡ בא מן הלב חלקו הצמחי ¡ בא מהטבור אריסטו כתב חיבור שיטתי על יצירת העובר והתפתחותו, ובו מצוי תיאור של צינורות הטבור, וקביעה שהעובר מתפתח בשלבים, בניגוד לדעה שרווחה בימיו, שהעובר הוא יצור שלם מרגע התהוותו, אלא שהוא מוקטן מאוד.
גלינוס סבר שהאיברים הדמיים כמו הכבד, באים מהאישה, והאיברים הזרעיים כמו המוח, באים מהאיש.
החוקרים הקדמונים, נחלקו בדעתם מהיכן מתחילה יצירת העובר. ואף בין חכמי יוון שררה מחלוקת ביחס למעמדו של העובר:
אפלטון סבר שהעובר במעי אמו הוא נפש חיים, שהרי הוא מתנועע בבטן וניזון. מאידך גיסא, האסכולה של אנשי הסטואה היוונית סבורה כי העובר במעי אמו אינו בעל חי, אלא חלק מחלקי גופה של האם, וניזון כמו שניזון הצמח, ורק אחרי שנשם את אוויר העולם, מקבל הוא נפש אדם.
מעמדו של העובר כישות עצמאית נתון בוויכוח – יש הרואים בו ישות עצמאית בהיותו אישיות פוטנציאלית ויש הסבורים שאין לעובר מעמד עצמאי כלל, בהיעדר מאפיינים של אישיות עצמאית בעובר.
עוד יש הסבורים שיש להעניק לעובר מעמד מוסרי לא בזכות עצמו אלא בגין התוצאות החיוביות ביחסי אנוש שלגישה זו, ובגין הדמיון שיש לעובר אל יצור אנושי, למרות שהוא עצמו טרם הגיע להגדרה מלאה של יצור כזה.
לפי גישה זו, ככל שהעובר קרוב יותר לבשלות וללידה, ועקב כך גובר דמיונו לתנאים המגדירים יצור אנושי – תביעתו לזכויות מוסריות גדולה יותר. ואמנם, עם התקדמות הטכנולוגיה והידע ברפואת המיילדות גוברת המגמה לראות בעובר פציינט עם זכויות עצמאיות, וצורך וזכות להגנה.
קיים וויכוח האם יש זכויות כלשהן רק לעובר בתוך הרחם, או שיש להעניק זכויות והגנות גם לקדם – עוברים שטרם הושתלו ברחם.
שאלה זו היא בעלת חשיבות רבה ביחס למחקר על ביציות מופרות חוץ גופיות או להשמדת ביציות כאלו.
ביחס לדרגת הזכויות של עובר, יש שלוש דעות:
1.            אין לעובר כל זכויות עצמאיות, אלא, הוא חלק אינטגרלי של גוף האם.
2.            לעובר זכויות מלאות ומוחלטות כמו לכל יצור אנושי אחר.
3.            לעובר זכויות מסוימות אך לא זהות לזכויות הנולד.
תוכן עניינים

1 .         מבוא ורקע כללי עובר, הגדרת המושג, רקע היסטורי
2 .         זכות האם מול זכות העובר האם מותר לכפות על האם טיפול כדי להגן על העובר? האם מוצדק לכפות על האישה טיפול בגופה, או פיקוח על דרכי חייה לטובת עוברה?

3 .         המשפט הישראלי הצלת עובר המצוי בגופה של נפטרת העובר כישות עצמאית?
מחלוקת מוסרית: סטטוס העובר התקנות בישראל
4 .         מעמד העובר בדין העברי האם לעובר יש זכות להיוולד עההנההגהכרדקעגישת ביניים – פרופסור ישיעיהו ליבוביץ חילול שבת להצלת עובר העובר כבר חיים 5.         סיכום ומסקנות אישיות
6 . ביבליוגרפיה